קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מה שמדהים זה שכל פעם אני מבינה למה מפלגת אין עתיד גמרה את תפקידה כאן בכנסת. יש פה איזו חברת כנסת אחת, קוראים לה חברת הכנסת עזוז, משהו כזה, שקרנית מדופלמת, אין דברים כאלה. מה שהיא בוחרת לשקר – זה שלה, אבל מה שמדהים זה שהיא למדה שהיא חייבת להזכיר את השם שלי. אם היא לא תזכיר את השם שלי אף אחד לא ידע מי היא, ולא יַראו אותה ברשת חברתית כזאת או אחרת. הגדילה לעשות ואמרה פה היום – והיא ככה מדברת, יש לה פתוס, והיא כל כך נראית דוברת אמת, אני לא ראיתי איזו שקרנות מדופלמת – אמרה את הדבר הבא: היום בישרו על נפילתו של אדם צרפתי, השם ייקום דמו. רציתי לשאול אותה אם היא יודעת משהו על אדם צרפתי, אבל היא בטח לא יודעת. אבל תכף אני אספר לכם.
והתראיינתי אצל גדי נס, ולגדי נס היו דברי פתיחה מאוד קשים – מה קורה בצפון, הצבא לא נלחם, איזה דבר זה, ייאוש. ואז הוא אמר: אני לא יכול להגיד בוקר טוב. אמרתי לו: אני לא שותפה לתבוסתנות הזו. לא, לא שותפה לתחושת התבוסתנות הזאת. אני מדברת עם חיילים ועם לוחמים בצפון, אנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע מזהיר – אמרתי לו – מבצע מזהיר. בשם כל השמות, ותודה להשם הטוב, עברנו את הליטני, כבשו את הבופור. אז אני לא מוכנה לשמוע תבוסתנות. כי יש פעילות בלתי רגילה בצפון, בדרום לבנון, באמת.
אז מה אומרת לי הגברת הזאת? את אמרת שאת לא שותפה, ואת אומרת בוקר טוב – אין לה גבולות. תגידי לי, מה יהיה איתך? תגידי, מה תעשי כשלא תהיי פה בכנסת? אני תוהה. כי הרי לא תהיי פה בכנסת, ונבואה – אני לא נביאה, אבל מה לעשות, ככה זה עובד. אין לך בושה. את יודעת מי היה אדם צרפתי, השם ייקום דמו, הגיבור הזה? לוחם מגלן בעוצבת הקומנדו. אתם קולטים? באמצע פעילות. אבל מה אתם בוחרים לצטט פה? נפל עליו - -
- - רחפן נפץ. ולמה הראש שלי נתקע? אתה יודע למה? כי זה לא שונה מאש צלפים. הם בעיצומו של מבצע, אחרי כיבוש הבופור, בפעילות צה"לית עצימה. זה לא שונה מכל כלי נשק נחות אחר שפוגע בלוחמים. כשאתם מדברים על פגיעת רחפן בלוחם, כאילו out of nowhere, אתם פוגעים ביוקרת העשייה הבלתי-רגילה שלהם.
ולמה אני אומרת לכם את זה? כי פונים אלינו חיילים. שומעים כל הזמן די, די, לא עוד – ברור שכל לוחם שנופל זה זוועת הזוועות. אנחנו סופרים כל שערה, כל דבר הכי קטן שקשור ללוחמינו, כל דבר. אין ליבנו גס, אפילו לא לרגע, ואין לנו קהות חושים אפילו קטנה ביותר – אבל תסתכלו רגע, תסתכלו על התמונה הכוללת. אתם לא יכולים לבטל את העובדה שאנחנו במלחמת קיום אדירה ורבת הישגים.
הצבא – אומנם בשבועיים האחרונים סיפרו שיש הפסקת אש. כל מי שהיה שם וכל מי שמדבר עם חיילים יודע שהייתה פעילות עצימה של הצבא, אבל ביומיים האחרונים – הרס אדיר של תשתיות והרס אדיר של בתים, עשרות של בתים, והצבא עובד שם בצורה בלתי רגילה. אז כן, אני אגיד - - -
זה מה שאני אומרת. אני לא אהיה שותפה לתבוסתנות. אני אהיה כאובה ומצוערת, בתוך נשמתי, ולעולם, על כל חייל. אני משננת את שמות הנופלים, כדי שחס וחלילה אני לא איתפס עם משפחה שתגיד לי ולא יצלצל לי שהיא שילמה בבניה, ובטובים שבבניה. לא.
אז לכן אני אומרת פה, אתם רוצים להצליח? מצליחים בחזון ומצליחים עם אמת ומצליחים עם דרך – אפשר להתווכח עליה, אבל שיהיה אמת בגרעין דברים שאומרים פה. אז הגברת הזו – אף אחד לא יודע מי את, אני לא אזכיר את השם שלך, כי באמת חבל, אני לא אתן לך טרפיק על חשבוני. אבל אני אומרת פה לחיילי צה"ל, אנחנו מצוערים, אבל אנחנו גאים. אנחנו כואבים, אבל אתם תפארת. ואתם מקדשים, מקדשים, ממש, את זכותנו על הארץ הזו. תודה. יהי השם עימכם. שובו לשלום כולכם.
608 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.