תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר – יש פה בטח מישהו - - -
אה, השרה, לא ראיתי.
חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני מחזיקה בידיי מכתב, אפילו אין לי מילים לתאר אותו, מכתב מפורום רשויות חרדיות שחתום עליו מאיר רובינשטיין, ראש העיר ביתר עילית. הוא כותב למפכ"ל המשטרה שלנו במילים האלה: המצב הנוכחי, שהמשטרה הפכה לאויב המגזר החרדי, ומבצעת ציד של תלמידי ישיבות ברחובות הערים ובכבישים, לא מאפשר לנו, לצערי הרב, את המשך שיתוף הפעולה המוניציפלי עם המשטרה. הכותרת של המכתב: ביטול שיתוף הפעולה עם המשטרה. מיקי, אתה בטח תידהם לשמוע מה כתוב כאן: בהתאם לכך, בכוונתנו להודיע על הפסקת שיתוף פעולה בין הרשויות למשטרת ישראל – הפסקה – עד לכדי ביטול כל ההסכמים הקיימים, כולל הקצאת מבנים עירוניים לתחנות משטרה, ביטול השיטור הקהילתי, ביטול והקפאה של כל שיתופי הפעולה הקיימים כולל עיר ללא אלימות, רווחה, פרויקטים חשובים נוספים – בעיקר איסור על קשר עם המשטרה. חשוב לציין כי התוצאה של התנהלות המשטרה תביא גם לכך שלא יממשו את חובת הדיווח בשל חוסר האמון מול המשטרה, מה שיביא לסכנת נפשות כפשוטו. וככה המכתב ממשיך, אני רק תקצרתי אותו.
במדינת ישראל ראשי רשויות של ערים חרדיות מאיימים על מפכ"ל משטרת ישראל, שבסך הכול מקיים את החוק במדינת ישראל, שהם יפסיקו לשתף איתו פעולה. ושימו לב, הם מודעים לסכנה שבדבר, והם בעצם מענישים את עצמם ואת תושבי עריהם. הם אומרים: לא תהיה פעילות רווחה, פרויקטים חשובים, עיר ללא אלימות. זאת אומרת אין לנו בעיה שיהיה כאוס ברחובות שלנו, אבל אנחנו נאיים על מפכ"ל המשטרה.
עכשיו, אני רק רוצה להזכיר: במדינת ישראל אין שתי מערכות חוק, יש מערכת חוק אחת. אבל הממשלה הזאת יצרה דה-פקטו שתי מדינות בתוך מדינת ישראל – אחת של אזרחים שומרי חוק שנושאים בנטל ומתגייסים וכמובן נשמעים להנחיות המשטרה, ואחת של החרדים, שמרגישים שהם מעל החוק, ויש להם איזושהי אוטונומיה לעשות מה שבא להם.
הפריצה לתחנת המשטרה אתמול בבית שמש היא הפקרות מוחלטת, היא טירוף הדעת, היא חציית כל גבול במדינת ישראל. איך יכול להיות שדבר כזה קורה בתוך המדינה שלנו? ואיפה מחלקת הדגים הקפואים? איפה ראש הממשלה, ובעיקר איפה השר לביטחון לאומי, שרגיל לסרטונים – כל פעם שקורה משהו הוא רץ לייצר סרטונים, אבל פה, שזה שוטרים שלו, שאוימו על ידי חרדים אזרחי המדינה – איפה אתה? איך אתה לא הגעת ולא גינית?
367 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.