קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חברי הכנסת, אני עומד פה ומסתובב כמו אריה בתוך כלוב בחצי השעה האחרונה. כמה אני בז לכם, כמה אתם מגעילים אותי. עומד פה מאיר פרוש, שר לשעבר או שר עכשיו במדינת ישראל, שר במדינת ישראל, לא במדינה אחרת, במדינת ישראל, מאיים על מפכ"ל המשטרה, קורא למרד, קורא למרד - -
- - במשטרה. שר במדינת ישראל לא מתבלבל בכלל במילים שיוצאות לו מהפה, קורא לאנשים לצאת לרחובות להילחם במשטרה. איזה בושה, איזה גועל נפש.
מי שומר על האזרחים במדינה? מי נלחם? מילה הוא לא אמר על אדם צרפתי, זיכרונו לברכה, שנפל אתמול בלבנון. מילה. היה חשוב לו לאיים על מפכ"ל המשטרה ולחזק את אותם פורעים שאתמול שרפו ליד תחנת משטרה ורצו לפרוץ למשטרה ופגעו בשוטרים.
על זה אתם לא אומרים שום דבר. מדינת חוק, מדינה ריבונית. על זה אני לא שמעתי – לא את השר בן גביר, לא את ראש הממשלה ולא אף שר שיושב פה. גם את אורית סטרוק לא שמעתי מגנה את הדבר הזה – יושבת פה השרה – איזו בושה אתם, איך אתם מסתכלים אחרי זה בעיניים של הלוחמים שלנו, של השוטרים שלנו?
ולאחר מכן עולה השר אבוטבול, ובדמעות של תנין מספר על מכתב של ילד שעצרו אותו בבית ליד - -
- - ואבא שלו כתב מכתב כמה שכואב לו. מילה הוא לא אמר, לא על מיכאל טיוקין, חייל בודד מאוקראינה, שהגיע לפני שש שנים ונפל בקרב. מילה הוא לא אמר על זה.
מילה הוא לא אמר על סמל רותם ינאי, מילה לא אמר עליה ועל נהוראי לייזר, ועל נועם המבורגר – 14 חיילים וחיילות שנפלו מאז הפסקת האש. אבל לעמוד פה ולקרוא למרד ולתקוף את המפכ"ל – את זה אפשר לעשות.
תגידו לי, אתם התחרפנתם? מה עובר לכם בראש? על מי אתם מגינים, על פורעים? על עבריינים? על פורעי חוק? על משתמטים? עליהם אתם מגינים? ומילה להגיד על החיילים שלנו שנפלו בקרב – זה לא? הכול הפוך אצלכם. כמה אני מתפלל שתלכו מפה, כמה אני מתפלל שאתם לא תהיו פה. אתם מגעילים אותי.
323 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.