קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, יש רגעים שבהם טרגדיה הופכת לקומדיה. אמש נרשם רגע כזה, שבמהלכו יושב-ראש ש"ס אריה דרעי איים שאם ההתנהלות של היועמ"שית תימשך זה יוביל למרד מיסים. הוא מאיים עלינו במרד מיסים. זה באמת – זה מאוד מפחיד, זה מאוד מפחיד. אבל אני מציעה לדרעי להסתכל לרגע על הנתונים שילמדו אותו שכבר היום מרבית האוכלוסייה החרדית לא משלמת מס הכנסה.
להלן הנתונים: כמחצית מהגברים החרדים לא עובדים, אז הם בוודאי לא משלמים מס הכנסה. משק בית חרדי ממוצע יקבל כל חודש מהמדינה 4,137 שקלים, בעוד משק בית יהודי שאינו חרדי, לא רק שהוא לא יקבל מהמדינה כספים, אלא הוא ישלם למדינה 6,114 שקלים. אז אתם לא בדיוק – במאזן אתם יותר מקבלים מנותנים. הלאה: החרדים מהווים 14% מהאוכלוסייה, אבל משלמים רק 4% מתקבולי המיסים, כבר היום, דרעי. אגב, ראיתי חישוב מדהים שמראה שאישה חרדית לא תשלם אגורה אחת של מס הכנסה עד להכנסה של 23,000 שקלים בחודש. כל אחת אחרת כנראה תיאלץ לשלם הרבה קודם, הרבה יותר מוקדם, מס הכנסה.
אז אולי, חבר הכנסת דרעי, תמצא איזה איום אחר. חשבתי על כמה הצעות, אולי, אולי תאיים שאם היועמ"שית תמשיך, אתם תקראו לצעירים לא לשרת בצבא? כבר עשית את זה. רגע, בוא נחשוב, אולי, אולי, אולי תיקחו הרבה קצבאות, למרות שאתם לא עובדים מבחירה? גם את זה אתם עושים. אז אולי, מה עוד אפשר לעשות? אולי לא תלמדו את הילדים ליבה כדי שהם לא יסתדרו בעתיד ויישארו תלויים בכם? גם את זה אתם עושים. ואללה, כבר לא נותר לכם במה לאיים עלינו, כבר לקחתם את כל מה שאתם יכולים. אתם פיתחתם סטרטאפ: גם לשלוח אחרים למלחמה, גם לדרוש מימון וגם להתבכיין. אני חושבת שהגיע הרגע שחבר הכנסת דרעי ישלוף את הבצל המוכר והידוע ויתחיל לבכות כדי שנתרגש.
276 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.