תודה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום הייתי בבית ליד, שערי בית הכלא הצבאי, שם פגשתי אבא עצוב, שיושב ולומד עם סטנדר תורה, וממתין, ממתין לרגע שהבן שלו יצא מהכלא, כי הוא נתפס בעוון של לימוד התורה. אני רוצה לקרוא מכתב נרגש שהאבא כותב לבן שלו. ביקשתי ממנו רשות לפרסם את מה שהוא כותב.
אז כך כתוב: כפר יונה, בית הדין הצבאי, י"א בסיוון תשפ"ו. יוסף, בני היקר, אני פה החלטתי אתמול בבוקר, אחרי הדיון שהיה לך בהארכת המעצר בתשעה ימים שנתנו לך, שאני בא להיות מול בית הדין הצבאי עד שחרורך. מטורף, לא נורמלי, אבל הרגשתי שאי-אפשר לשבת בחיבוק ידיים. אתה בכלא בגלל לימוד תורתנו, בגלל אורחות חיינו. רציתי שתדע ושתבין שאין יותר חשוב ונכון עבורנו, אימך ואני, שתשב ותלמד ותתעלה במידות, בתורה, בדרך ארץ ובחוכמה.
הצבא כל השנים קרא לעצמו "כור ההיתוך הישראלי". ניסו ומנסים בכל דרך לטשטש את ההבדלים. הם אומנם רצו שנהיה עם אחד, אבל דחקו את המסורת היהודית, את דרכי התורה, לקרן זווית, בעוד הם ממשיכים להילחם בכל הקדוש והחשוב לנו – הזהות היהודית התורנית, לימוד התורה, הישיבות, הכוללים, אורחות חיינו, שרחוקים כמזרח ממערב מדעותיהם הנפסדות, שבכל יום רואים את ההידרדרות המוסרית והמחשבתית של העולם המערבי שהם כל כך רוצים להידמות לו, שלא מפסיק לשנוא את ישראל. גם כשרוצחים בנו ומנסים לאבדנו, הם ממשיכים להאשים את ישראל, וידוע שעשו שונא ליעקב.
ישנתי בחניה מול בית הדין הצבאי ברכב. היה לי לא נוח במיוחד. קמתי מוקדם, התפללתי בבית הכנסת בגבעת אלונים, אנשים נפלאים ומיוחדים. ואני מנסה לראות איך להוציא אותך ועוד בחורים מישיבות שונות – שנעצרו – מהכלא כמה שיותר מהר. מעניין הוא רק שהרוב המוחלט שם הם בחורים מבני עדות המזרח. הניסיון של החונטה המשפטית ליצור לחץ כל כך כבד, כלכלי, ואיום תמידי על אלפים שנכנסו למעצר בכל רגע נתון, הוא ניסיון להעביר את הקהילה החרדית צד פוליטי, שנלך עם השמאל, שמתפרק ללא ערכים ועקרונות ואופק מדיני. אנחנו לא נוותר על ערכינו התורניים, ובכללם ארץ ישראל, עם ישראל. לא נשב איתם גם אם הם ינסו עוד אלף פעם להסית אותנו נגד נציגינו, כאילו הם לא עושים דבר, חלילה, עבור הקהילה החרדית. הם מצליחים להיכנס לתקשורת, גם החרדית, בדלת אחורית. הם כמובן מנסים לשמור על אגודה ודגל, ולא עוצרים באף אחד מילדיהם, וחושבים שכך הם יסכימו להחביר אליהם אותם לקואליציה הבאה. שוטים גמורים, והציבור הליטאי והחסידי לא יאפשר דבר כזה לעולם - -
- - לחבור לאנשים כאלה. ומסיים האבא לבן ואומר, בשורות העוצמתיות: תהיה חזק, תלמד היטב ותתעורר, תעורר את האנשים לצידך לאמונה ויהדות, כי אין עמנו אלא עם אלא בתורותיו.
אבא היקר, יוסף לוי, אני מחזק אותך. תמשיך ללמוד מול שערי הכלא. כולנו מאחוריך, ובקרוב בנך וכל שאר הבחורים, בני תורה, יצאו מהכלא, אמן ואמן. ויוזמת היועמ"שית המודחת לא תעמוד לה. תודה.
437 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.