תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מה שמשותף פה, שאני רואה בין הרבה – שכולם אומרים: צריך לעשות שינויים במח"ש. אגב, מח"ש, זה גם יכול להיות המחלקה לחיפוי שוטרים. לפעמים גם מחפים; אולי גם לא לפעמים, אולי ברוב המקרים. צריך לעשות טיפול שורש במקום הזה – גם חברי איתן גינזבורג אמר את זה.
אבל איתן, אתה יודע איפה הבעיה שלנו? שרק כשמגישים חוק פתאום כולם מתעוררים: כן, צריך לעשות; ודאי, גם במערכת המשפט צריך לעשות רפורמה; גם במח"ש צריך לעשות, את כולם צריך לתקן. אז איפה היינו כולנו עד עכשיו? כשיש חבר כנסת חרוץ שמגיש – יכול להיות שלפי האג'נדה שלו, יכול להיות שאתה מסכים, יכול להיות שאני לא מסכים, יכול להיות שכל אחד - - -
איתן, אבל זאת הבעיה.
אבל, איתן, אם היה פה מישהו אחר – הרי זה בדיוק מה שהתחלתי לומר, רק לא שמעת אותי. דיברת עם אלון שוסטר, ששנינו מכבדים אותו, תוך כדי הפניית גב. אני מוחל על זה.
אבל אני אומר דבר אחד. מה קורה? גם במערכת המשפט כולם אומרים: צריך לעשות – אבל למה ככה? במח"ש: צריך לעשות – אבל למה ככה? אבל הכול צריך ולא עושים. אז קם חבר כנסת חרוץ, אומר: אני עושה. יכול להיות שאני לא מסכים עם כל מה שהוא רוצה, אבל הוא עושה. אז בוא, יש ועדה. להגיע לוועדה, להשתתף בדיונים בוועדה – זו התשובה.
איתן, מערכת המשפט צריכה תיקונים? היא צריכה תיקונים. מערכת המשפט צריכה תיקונים.
הייעוץ המשפטי של הממשלה צריך תיקונים. הכול צריך תיקונים. אבל לפעמים אנחנו מחכים רק שמשהו יקצין, ואז אנחנו אומרים: למה עושים את זה? אז הגיע הזמן שנעשה את זה. אם לא מבינים את זה – חיכינו שעד עכשיו אולי מישהו יתעורר, אולי משהו. בא בן אדם, בא חבר כנסת, משה סעדה, רוצה לעשות משהו – שיביא. כולנו מוזמנים לרדת לוועדה, לנסות לעשות שינויים. לא פעם הגיעו חוקים שעשינו שם שינויים, גם שינויים דרמטיים. החוק שנכנס הוא לא אותו דבר כמו החוק שיוצא.
ב-50 השניות שנשארו לי – שרון, אגב, אני מסכים איתך עם כל מילה, אני גם אומר את זה. הינה, עליתי לפה גם להגיד את זה. לא יכול להיות שיכו, שידברו, שיתפרעו, כלפי אף אחד, ודאי לא כלפי חיילים וודאי לא כלפי חיילי חשמונאים, שהלכו ובחרו להיות שם. כל אחד עשה את השיקול שלו, ואני בטוח שחלקם הגדול גם עשו שאלת רב, והם הלכו לשם.
אותם פורעים מהפלג – שייקחו אותם, יעמידו אותם לדין, ופה אני קורא למשטרה למצות איתם את הדין. האירועים האלה מצולמים, ולא יכול להיות שהם יעשו מה שהם רוצים. מותר להם להפגין. הם מפגינים מתחת לבית שלי – מותר להם להפגין. אסור להם להתפרע. אסור להם להתנהג באלימות. עם כל הכבוד לפלג, מי הם בכלל? הגיע הזמן שימצו איתם את הדין. הפלג הם פורעי חוק? מי שביניהם פורע חוק, שייקחו אותו וישימו אותו במקום שראוי לפורעי חוק. לא יכול להיות שהם יטילו אימה על הציבור. עליי הם לא מטילים אימה ואני לא מפחד מהם, ושלא יטילו על אף אחד אימה. עם כל הכבוד, חיילי החשמונאים עושים את מה שהם עושים, ומגיע להם ישר כוח על מה שהם עושים.
לגבי חוק הגיוס, אני תמיד אומר לך: יש לומדי תורה. על לומדי תורה אנחנו לא נוותר לעולם. עם ישראל היה קיים שלושת אלפים שנה בזכות לומדי התורה, וזה התפקיד שלנו להמשיך ולשמר את אלה שיושבים ולומדים ותורתם אומנותם. מלבד זאת, כל השאר, שלא יושבים ולומדים – את מכירה את הדעה שלי, אמרתי את זה לא פעם – לא יכול להיות שימשיכו להסתובב. אמרתי לך את זה פעם ופעמיים, ולכולם אני אומר את זה בוועדה. זו גם הדעה שלנו. אבל לא יכול להיות שיהיו כאלה שיטילו אימה מהפלג או מנטורי קרתא וכל החבר'ה האלה. אני נגד אלה, אני מגנה אותם. תודה רבה.
597 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.