קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרצח של שריף חדיד מדאלית אל-כרמל בכביש 6 צריך לזעזע כל אחד ואחד מאיתנו. ויכוח בין שני נהגים מסתיים ברצח. כל אחד מאיתנו עלול להיות בכביש, עלול להתווכח עם מישהו אחר. אסור בשום מצב שמקרה כזה יסתיים ברצח. וזה הסתיים ברצח.
הפכנו לחיות בשדה מוקשים. בשדה מוקשים אתה נזהר לא לדרוך, יחידה מיוחדת מפרקת בשביל שתעבור. היום אנחנו בשדה מוקשים במדינת ישראל. אתה יוצא מהבית – אתה לא יודע מה יקרה איתך; אתה נוסע בכביש – אתה לא יודע מה יקרה איתך, באיזה עבריין תיתקל, באיזה רצח שמתבצע, ובטעות אתה חוטף כדור; הוצאה להורג, מצולמת, במדינת ישראל. יש עצורים? לא; רצח משולש בשפרעם, של עובדי בניין מביר אל-מכסור – יש עצורים? לא; רצח כפול בנצרת, אב ובנו שבאו להתקין מצלמות – יש עצורים? אין; עוד רצח כפול בנצרת – יש עצורים? לא. זה אומר לך ולכל אחד מאיתנו שאנחנו חיים בשדה מוקשים במדינת ישראל.
אנחנו בסכנת חיים כשיוצאים מהבית. מילא – אתה יוצא למלחמה, אתה יודע שאתה עלול לחטוף כדור ולהיהרג. אבל לצאת מהבית או לשבת בחצר של הבית שלך ולחטוף כדור? להיכנס לאנשים לתוך המיטה, בתוך הבית, ולרצוח אותם? מה זה, אנחנו חיים בג'ונגל? הפכנו לג'ונגל במדינת ישראל, לשדה מוקשים. אין ערך לחיי אדם. אם הממשלה לא תתעורר ותכריז על מצב חירום פנימי, על כל מה שקורה – לא נשתלט על הפשע, הפשע ישתלט עלינו.
221 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.