מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמירה של ראש הממשלה שצריך להחזיר את הנגב חושפת ניתוק חמור מהמציאות ומהאזרחים החיים בו. הנגב אינו יעד לכיבוש מחדש ואינו סיסמה פוליטית. הוא ביתם של מאות אלפי אזרחים החיים בו. יהודים וערבים כאחד חיים בו במשך דורות.
במקום הסתה וסיסמאות שמעמיקות את השסע, על הממשלה לקחת אחריות אמיתית. להשקיע בביטחון האישי לכלל התושבים, בחינוך, בתשתיות, בתעסוקה. להפסיק את ההריסות ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב. הדרך היחידה לחזק את הנגב היא באמצעות שוויון אזרחי, פיתוח אמיתי ושיתוף פעולה, לא באמצעות דיבור כוחני, שמגביר פחד ומתח. מי שבאמת רוצה עתיד טוב לנגב צריך להפסיק לנהל אותו דרך נאומים וסיסמאות, ולהתחיל לנהל אותו דרך פתרונות, צדק וכבוד לכל מי שחי בו.
אני הופתעתי מכך שראש הממשלה הגיע לתצפית של ביר הדאג' והשקיף דרומה. הוא מופתע. ממתי הנגב היה כבוש? ממתי הנגב היה כבוש? מה, הנגב מנותק מהמדינה? אבל מה בעצם הוא רוצה? הוא מכין את הקרקע לבחירות הבאות, והצטרף לקבוצה של בן גביר על מנת להלהיט את הרוחות בנגב.
ראש ממשלה – ככה מתייחסים לאוכלוסייה בנגב? תשאל את בני ביטון בנגב, תשאל את טלאל אל-קרינאווי ברהט, את עבד אלעזיז נסאסרה בכסייפה. תשאל אותם איך היחסים בנגב בין יהודים לערבים. תשאל את העובדים שנמצאים באוניברסיטת בן-גוריון, באזור התעשייה דימונה, בקריית גת. למה להסית? בגלל קרבת הבחירות אתה יורד לנגב ואומר שצריך להחזיר את הנגב למדינה? למה? מה עשית בנגב? הפקרת את הנגב לקיצוניים. נתת את כל האכיפה לבן גביר.
אני רוצה להגיד לכל השרים בממשלה, וגם לראש הממשלה עצמו: צריך להסתכל על כלל האזרחים בצורה שווה. תודה.
248 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.