אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי סעדה, אם לא הייתי מכירה אותך קצת יותר ורואה כמה אתה נלחם גם על הנושא של חוק הגיוס, באמת לא הייתי מאמינה שזה מה שאתה מביא פה לשולחן. החוק עצמו - - -
תשמעו תכף את הקשר. החוק הזה הוא לא חוק טכני. זה חוק, וזה לא תיקון קטן, זה סידור ארגוני שלכם.
לא, אתה תקשיב לי, בסדר? יופי. זה חוק שנוגע בלב הדמוקרטיה הישראלית, ביחסים בין כוח, פיקוח וזכויות אזרח. מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, קיימת רק מסיבה אחת ברורה: כדי שמי שמחזיק בכוח, בנשק ובסמכות, ידע שיש עליו פיקוח – פיקוח עצמאי, חיצוני, בלתי תלוי. וזה בדיוק המקום להזכיר את ההצלפות במפגינים, את המעצרים שעושים למפגינים, ואז צריך לחקור את אותו שוטר שזורק רימון. ומה אתם רוצים לעשות? מה אתם רוצים לעשות?
להביא אנשים שלכם, להכניס פוליטיקה למקום - - -
סעדה, סעדה, ברשותך. מקצועי אני רואה בדיוק איזה חוקים עולים – מאוד מקצועי. מאוד מקצועי.
החוק הזה פוגע בדיוק בזה. הממשלה טוענת שהיא מחזקת את מח"ש, אבל עצמאות לא נמדדת בסיסמאות, היא נמדדת במי שממנה, מי שמפקח, מי יכול להשפיע. החוק הזה שותק בשאלות הקריטיות האלה. מי מבטיח שמינוי ראש מח"ש לא יהיה פוליטי? אתה יכול לומר לי? מי מגן על החוקים?
אוה, ועדה כמו ועדת החקירה שאין ממלכתית? זאת הוועדה, אותם אנשים שלכם?
מי מגן על החוקרים ממנו? מי מגן על החוקרים מפני לחצים? מי מוודא שחקירות רגישות ולא ייקברו ויימרחו? שתיקה כזאת היא לא מקרית. היא מסוכנת. הוצאת מח"ש ממשרד המשפטים לא מחזקת פיקוח – היא מחלישה אותו. היא מנתקת את מח"ש מהעוגן המשפטי, מהאיזונים ומהבלמים, מההגנות המקצועיות שהיא חייבת. בשעה שהכוח המשטרתי רק הולך ומתרחב, הממשלה בוחרת להחליש את הגוף שאמור לבקר אותו.
וזה לא הכול. החוק הזה לא מתמודד עם הבעיות האמיתיות – לא עם חקירות שנמשכות שנים; לא עם סגירת תיקים בלי הסברים; לא עם תחושת חוסר האיזונים והבלמים; חוסר האונים של אזרחים שהתלוננו ולא קיבלו תשובות. במקום לטפל בכשל, הממשלה מטפלת במנגנון, וזו טעות חמורה.
אדוני היושב-ראש - -
- - דמוקרטיה נמדדת לא בכוח שיש לה אלא ביכולת שלה לרסן, וטובה שעה אחת קודם. תעיפו את הקטסטרופה הזאת. נמאסתם. לכו הביתה.
346 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.