במסדרון הכנסת ניגשו אליי היום כמה רפתנים לבקש ממני שאחתום על העצומה שלהם להוציא מחוק ההסדרים את הרפורמה ההרסנית, שתהרוס להם את הרפתות, שתגדע להם את הפרנסה, שתהפוך את ההתיישבות העובדת שהם למקום שומם, למקום שהוא על הגבול אבל אין להם איך להתפרנס ממנו. זאת ה"רפורמה" החדשה ששר האוצר מקדם נגד הרפתנים בישראל, נגד ההתיישבות האמיתית, זאת שיושבת בגבולות, כן כן, שם בצפון ושם בדרום. וראינו מה המשמעות של הישיבה הזאת בגבולות – כדי להגן על מדינת ישראל. אבל לשר האוצר לא אכפת מהאנשים האלה. לא אכפת מהאנשים שדואגים לביטחון הגבולות שלנו.
אני מודה לך.
אבל לשר האוצר לא אכפת מהאנשים האלה, האנשים שדואגים לביטחון הגבולות שלנו ולביטחון המזון שלנו, האנשים שעשו כאן את החקלאות – אותה חקלאות שלפני קצת יותר מעשור נתניהו התרברב בה, הסתובב בעולם והשוויץ בחקלאות המהממת שלנו, עשה שיתופי פעולה. חד-משמעית עשינו שיתופי פעולה עם האיחוד האירופי, עם מדינות פחות מפותחות, שילמדו מאיתנו, מהחקלאות שלנו. אז היו 17,000 חקלאיות וחקלאים; היום יש 13,000 – ירידה של יותר מ-20% במספר האנשים האלה, שנתניהו כל כך התגאה בהם.
אבל מילא, חברות וחברים, אילו זה היה תורם, כמו שהם חוזרים ומבטיחים, להורדה ביוקר המחיה. אבל מה לעשות שכשהם פגעו בלולים, זה לא הוריד את מחיר הביצים; כשהם פגעו במגדלי הדגים, זה לא הוריד את מחירי הדגים; הם אמרו שהרפורמה של מה שטוב לאירופה – טוב לישראל, ומה לעשות שסל המזון בישראל נותר יקר ב-36% בממוצע יותר מאשר במדינות ה-OECD. אבל הם ממשיכים למכור לנו את השקרים האלה וממשיכים לפגוע בחקלאות ובחקלאים.
זה לא רק פגיעה בחקלאים עצמם, זה גם בכל התעשייה שמתפרנסת מהחקלאות הישראלית. וגם צריך להגיד עוד דבר, חברות וחברים: גבינה לבנה כמו בישראל לא עושות בשום מקום אחר בעולם. במקום לקבל דגים טריים שלנו קיבלנו דגים מיובאים מלאים עופרת מכל מיני מקומות מפוקפקים. עכשיו נקבל גבינות מטורקיה. נכניס את טורקיה לא רק לעזה אלא גם לסופר שלנו, אולי לרמי לוי, שניתן לו עוד כמה דיבידנדים, לבנות עוד כמה פנטהאוזים במרכז.
נתניהו חזר ואמר: אני אבטל את הפריפריה. הוא כבר 20 שנה אומר: אני אבטל את הפריפריה. זאת כנראה הדרך שלו לבטל את הפריפריה – להרוס, לדרוך על האנשים האלה שמחזיקים את הגבולות שלנו בפריפריה.
ההבדל הוא, גברתי, ההתיישבות ששומרת על הגבולות לעומת ההתנחלות מחוץ לגבולות המדינה. כל ההבדל בעולם.
362 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.