קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה.
עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה.
אחמד טיבי, כל עוד אתה מגדף אותי זה כבוד בשבילי. תמשיך בבקשה, תכבד אותי.
עד שנות התשעים המשטרה חקרה את עצמה, וזה הסתדר יופי, אף אחד לא חקר כלום. אם זה היה שוטר זוטר – חקרו אותו; שוטר בכיר – קיבל חסינות; אם זה היה תיק אלימות – אף אחד לא חקר. בשנות התשעים הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים. למעלה משני עשורים הייתי במחלקה הזאת. המחלקה חקרה שוטרים זוטרים, בכירים, התעללות בפלסטינים, תיקי מרמה, עבירות מין של ניצבים שהלכו הביתה. המחלקה פעלה ללא חשש, ללא אימה, ומה שעניין אותנו זה אך ורק שלטון החוק. המחלקה הייתה גוף אפקטיבי ויעיל ביותר.
עד שהגיעו תיקי נתניהו. כשהגיעו תיקי נתניהו, לפתע המערכת סטתה ממסלולה. ואז אני מוצא את עצמי מול מערכת מושחתת, מול שלושה עבריינים בשירות החוק – אנשים שעבדו איתי – אלשיך, שי ניצן ומנדלבליט.
אני אסביר. עבריינים בשירות החוק, שמנעו ממני לחקור חקירות של בכירים.
כשאני באתי עם תיקים של בכירים - - -
עבריינים שמנעו ממני לחקור חקירות של בכירים במשטרה והעניקו להם חסינות.
עבריינים, שברגע שקיבלנו מידע על עבירות פליליות שמתבצעות במשטרה ובפרקליטות בתיקי נתניהו, אמרו לי: משה, נתניהו – לא חוקרים. כן, זה עבריינים.
חוסר הצדק הזה פעל נגד כולם. זה פגע בימין, זה פגע בשמאל. כשאני מצאתי את עצמי מול התיק של יעקוב אבו אלקיעאן, זיכרונו לברכה, וכאשר היה ברור לנו שהאיש הזה לא מפגע, ושהוא לא התכוון לדרוס את השוטר, ביקשנו לסגור את התיק נגדו, כי זה מה שהיה ראוי. פרקליט המדינה שי ניצן לא אפשר לנו, למרות שהיה ברור לכולם שהוא לא היה מפגע, והכתימו אותו שלא כדין. ומצאתי את עצמי נאבק מול אותם עבריינים ואומר להם: אתם יודעים שאתם משקרים. זה פגע ביעקוב אבו אלקיעאן, זה פגע באהוביה סנדק אחר כך. אהוביה סנדק, נער שנהרג במרדף – ביקשתי לחקור את זה. לא אפשרו את החקירה ביום הראשון, שיבשו את החקירה. כשאין צדק, לצערי אין צדק לכולם.
אותם עבריינים לא הסתפקו באי-צדק. הם איימו לפגוע במח"ש. אלשיך, בתקופתו, איים על מנהל מח"ש, שהיה בבית, חולה בסרטן דרגה 4. הוא הגיע אליו הביתה לביקור חולים ואמר לו: אתה יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים?
איימו על מח"ש, איימו עליי, איימו על ראש צוות חשיפה במח"ש, פנו לפקודות שלו במשטרה – הוא הגיע מלה"ב, דובי שרצר, אתם מוזמנים לבדוק. הוא הגיע אלינו מלה"ב – פנו לפקודות שלו ושאלו אותן: תגידו, האם הוטרדתן מינית על ידו? זה נראה לכם תקין?
עכשיו, על הדברים האלו התלוננתי בזמן אמת. לא אני, מנהל מח"ש אורי כרמל, ממיטת חוליו, שלח מכתב תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה. מה עשו עם זה?
נכון. אבל הוא לא מתנגד למה שאני אומר עכשיו.
כן? הוא אמר שכל מה שמשה אמר אמת לאמיתה.
כל מה שמשה אמר - - - לא מפריע לך שהתלוננו, על מי אתה מגן?
אז אני אקריא את מה שאורי אמר – אני אקריא את זה בסוף הנאום שלי, תזכיר לי, כי אני רוצה לתת לסגלוביץ'.
אני אקריא, אני אקריא. אורי כרמל - - -
כשאורי כרמל, שכל כך מחבבים אותו – וחייב לציין שגם אני – פנה לפרקליט המדינה ואמר לו: עד מתי אתה מפקיר את מח"ש, על אנשיה ועל ערכיה, בשם אינטרסים של מדינה? מה זה "אנשיה וערכיה"? צדק.
עונה לו פרקליט המדינה: המפכ"ל אכן פעל באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של מדינה, ולהסלים כרגע את המריבה יעשה טוב, ולא תרצה לשמח את מי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, ודי לחכימא. האיש הזה, שמבחינת שי ניצן רוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, זה נתניהו. זאת מערכת שאיבדה את המצפן הערכי שלה.
ניסו בכל הכוח להשתיק את מח"ש, לסרס את מח"ש, להפוך אותה מגוף שפועל עם מצפן ערכי לסוג של מיליציה של הפרקליטות. גוף שלא משרת את הצדק, אלא אינטרסים של הפרקליטות.
היום, אני חייב לציין, אין מחלוקת מימין-שמאל שמח"ש הפכה להיות מחלקה לחיפוי על שוטרים. מח"ש לא פועלת, היא לא חוקרת, והיא הפכה להיות מיליציה של הפרקליטות. לכן, דווקא בגלל זה חשוב להוציא את מח"ש מהפרקליטות. אנחנו לא רוצים מחלקה שהיא מיליציה של הפרקליטות שחוקרת את קובי יעקובי, ראש השב"ס, שלא כדין. לא רוצים מחלקה שהיא מיליציה של הפרקליטות שחוקרת את אבישי מועלם, את ראש לה"ב מני בנימין, את איש שירות א' שנעצר. אנחנו רוצים מחלקה שהמצפן שלה הוא ערכי – לא מחלקה עם אינטרס פוליטי, לא ניתן את זה.
כשאני התחלתי לחוקק את החוק הזה, הפרקליטות שבתה. היא שבתה נגד החוק הזה.
כשאני התחלתי את הליכי החקיקה, אתם יודעים איך הפרקליטות הגיבה? בשביתה. כי הם חוששים, והם צודקים שהם חוששים. כי סוף-סוף יש דין ויש דיין. אני חושב שדווקא בתקופה האחרונה, על רקע החקירות של הפצ"רית, ברור לכולם עומק הריקבון. כשאתה רואה פצ"ריה שלמה, שאלה אנשים שאת חלקם הכרתי, שמתנהלים כמו ארגון פשיעה, מדליפים קלטת, עושים קבוצת ווטסאפ סודית, קשר שתיקה – נגד מי? במי אתם פוגעים? במי אתם פוגעים? בחיילי צה"ל? על מי אתם מעלילים עלילת דם? על חיילי צה"ל? אתם מייצרים אנטישמיות בעולם נגד העם היהודי, ומי מחפה, ומי מגבה את העניין הזה - - -
היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה. לכן הציבור מבין את עומק הריקבון.
לצערי, על האירוע הנוראי הזה של עלילת דם על מדינת ישראל ועבירות פליליות שביצעו כל הפצ"רייה, האופוזיציה כולה שתקה, כולכם החרשתם, זה לא עניין אתכם.
גם אתם, גם התקשורת, גם על מח"ש החרשתם כשנתנו חסינות לבכירים.
גם אתם החרשתם. אין לכם עמוד שדרה. הצדק לא מעניין אתכם.
לכן אני אומר, מהמקום הזה, החובה שלי, וזה מה שעשיתי ביום הראשון שנכנסתי לכנסת – לקחתי על עצמי לתקן את העוול ולהחזיר את מח"ש למסלולה הערכי.
החוק החדש הוא בשורה לאזרחים. מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית בלתי תלויה, בלתי תלויה. מה שיהיה המצפן שלה – החוק. לא עוד חסינות לבכירים, לא עוד מיליציה של הפרקליטות. כן, עוד צדק, לרדוף צדק, מצפן ערכי. זה שינוי מבורך לעם ישראל, כי לצערי, מה שהציבור נחשף אליו בעת האחרונה, בגיבוי היועמ"שית - - -
אני חושב שמה שהציבור נחשף אליו בעת האחרונה – את הריקבון של המערכת הוא רואה. מילא איש אחד היה עושה את העבירה. כשהוא מבין שזה לא אחד, לא שניים, לא שלושה – עשרה אנשים, וכולם נעשים בגיבוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה.
לפני שנה אמרתי לסגן הפצ"ר עשהאל בוועדה: אתה יודע שאתה לא חוקר, אתה יודע שאתה משקר. חבריי לאופוזיציה גינו אותי: איך אתה מדבר אליו? איך אתה מדבר לפצ"רית? מה אתם אומרים היום כשאתם יודעים שהם חטאו? מה אתם אומרים שהם פשעו נגד מדינת ישראל.
עוד פעם, אותו דבר, אותו דבר – מערכת שפועלת משיקולים פוליטיים, לא ענייניים, סטתה ממסלולה.
נגד המערכות האלה אני אילחם. נחזיר אותן למסלול. אנחנו נעשה צדק.
אתה קראת אותו? אם תקרא אותו, תדבר. אתה לא קראת, נו.
לכן אני אומר, אזרחי מדינת ישראל, בעזרת השם – אנחנו בקריאה ראשונה. הובטח לי על ידי שר המשפטים ושמחה רוטמן שתוך חודש נעביר את החוק, וסוף-סוף במדינת ישראל יש דין ויש דיין. שוטר בכיר, ניצב שעשה עבירה, ייחקר; פרקליט מדינה שעשה עבירה ייחקר; יועץ משפטי לממשלה שעשה עבירה ייחקר. כי כן, מה לעשות? זה קשה לכם. כולם שווים בפני החוק. אותי זה לא עניין ימין, לא עניין אותי שמאל – עניין אותי דבר אחד: "צדק צדק תרדֹּף". תודה רבה לכם.
1,158 מילים של משה סעדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.