קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יפה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.
אתמול ישבנו פה, ועלה ראש הממשלה לדוכן ואמר לי: למה אתה מדבר על מלחמת אחים? ואמרתי, על מה הוא מדבר? אחרי זה ירדתי והלכתי לגשש קצת במכונת הרעל על מה מדובר. אז התברר שבשבת נאמתי בקפלן ואמרתי שם שאנחנו נילחם במהפכה המשטרית. אמרתי: רוצים מלחמה? יקבלו מלחמה על המהפכה המשטרית. חס וחלילה מלחמת אחים.
אבל אני רוצה שיהיה ברור לקואליציה מפה: את המלחמה אנחנו ננהל, רק לא באחינו. לי אין תחושה עמוקה ששלמה קרעי הוא אח שלי. כשאני מסתכל על שלמה קרעי – אני גם לא זוכר שאמרתי לו במסדרון: אחי, מה העניינים? לא מרגיש שהוא אח שלי. אבל המלחמה היא לא איתו. המלחמה היא עם הניסיון לסגור את רשת ב', והניסיון לסגור את התאגיד, והניסיון לכרסם בחופש הביטוי.
הרעיון הזה – הוא אמר באחד מנאומיו המכוננים שאנחנו ניתן את חופש הביטוי למי שצריך. ממשלה לא נותנת את חופש הביטוי. חופש הביטוי הוא לא שלה. האזרחים לא מקבלים את חופש הביטוי מממשלתם. חופש הביטוי של גלית דיסטל הוא בבעלותה, נכון?
מאה אחוז, אני רק אומר – נתתי דוגמה לנאום. קרעי, חבל שאיחרת, בדיוק דיברתי עליך, דברים חמים בסך הכול, סך הכול בחיבה, אנשים הרגישו.
כשאני מתווכח עם יריב לוין או נלחם עם יריב לוין על המהפכה המשטרית, זה ויכוח שמתנהל עם הדבר עצמו. זאת מלחמה שצריך לנהל. כי אם תהיה השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים – אתם יודעים מה? אני אסייג – לתפיסת עולמי. את חושבת אחרת? אתה חושב אחרת? לתפיסת עולמי. אם יעשו את השינוי הזה, בעיניי מדינת ישראל תחדל מלהיות דמוקרטיה. נעזוב עכשיו אם אני צודק או אם אני טועה. אם אני מאמין בזה בכל ליבי, גלית, אני צריך להילחם כדי שזה לא יקרה? בדיוק. זאת המלחמה.
כשאני מדבר על ועדת חקירה ממלכתית, אני אומר את זה מפני שאני מאמין בכל ליבי שצריך להילחם על גילוי האמת. צודק או טועה – מותר לנו, מוכרחים אנחנו, חובתנו היא. הסיבה שנבחרנו היא להילחם על הדברים שאנחנו מאמינים בהם.
גם להקשיב, אני מסכים. אגב, במלחמה טובה אנחנו צריכים להקשיב אחד לשני. את ואני יודעים שציטטתי עכשיו את ג'ון רולס. אני מקבל לגמרי. עובדתית, אם מישהו פה חושב שאנחנו לא נילחם על הדברים שבהם אנחנו מאמינים, הוא החמיץ עיקרון קדוש. הרבה פעמים קורה – אגב, כשאנחנו נילחם על דברים שאנחנו מאמינים בהם, יקרו דברים טובים לדברים שאתם מאמינים בהם. התקציב הזה הוא הדוגמה הכי טובה, מפני שבסופו של דבר, את מי התקציב הזה דופק יותר מכול? את ילדי השכבות החלשות. כשאנחנו מורידים כסף מתקציב החינוך בפריפריה בשביל לתת אותו למערכות חינוך אלטרנטיביות, מי נדפק לפני כל דבר אחר? כשאנחנו מורידים מתקציב החינוך ויש שני ילדים, אחד בלהבים, אחד בבאר שבע – שישה קילומטר? איפה יסמין? שישה קילומטר הפרש, נכון? מי נדפק יותר? כמובן שהילד בבאר שבע נדפק יותר מהילד בלהבים. את המצביעים שלכם, את הילדים שלכם ושלנו, אתם דופקים בתקציב הזה.
אתם חושבים אחרת? בסדר. אני אילחם בשביל הילד הזה. הילד הזה צריך שיהיה לו את חוג הרובוטיקה לא הכי טוב בארץ – הכי טוב בעולם. הילד הזה, הדרך היחידה לשבור את תקרת הזכוכית שלו היא חינוך. בגלל זה חובתנו היא להילחם על זה שהילד הזה יקבל את החינוך הכי טוב בעולם, מפני שזה הסיכוי היחיד שלו. את זה אתם עכשיו לוקחים ממנו. אם אתם חושבים שאנחנו לא נילחם על זה, אתם באמת השתגעתם סופית. תודה רבה.
530 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.