קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה – – –
נכון. גם סבא שלי בלוב היה במחנה עבודה, בג'אדו.
רציתי רק להשתתף איתך בעניין הזה. הסבא שלי עד יום מותו קיבל פיצויים מגרמניה הנאצית. הוא נלקח בגיל 16 למחנה עבודה, הוא ואחיו, מהבית, ורק בסוף המלחמה חזרו. היו שם איטלקים אנטישמים. ומתו שם גם הרבה ממחלות, טיפוס הבטן וכאלה.
בג'אדו בלוב, ואני מדברת על זה תמיד ביום השואה. אגב, בחודש הבא זה יום השואה הבין-לאומי, אז מציינים גם את זה.
אבל אני רוצה, ברשותכם, לדבר על היום הזה, כי היום הורי התצפיתניות של נחל עוז קיבלו את הקלטות הקשר. אי-אפשר לקרוא לזה הקלטות ממש, כי הם קיבלו כל אחד משהו כמו דקה, דקה וחצי או פחות. זה לא מה שהם ציפו לו וזה לא מה שהם רצו. אין לי איך לתאר מה המשפחות האלה כבר עוברות, באמת. מאוקטובר, מ-7 באוקטובר הן מנסות לעשות הכול כדי לקבל את העדויות האחרונות מהחיים של הבנות שלהן, והצבא מושך וגורר. הם היו צריכים לעתור לבג"ץ, ובסוף היום הם קיבלו שברי קשר, אם אפשר להגיד, שברי מילים, ולא קיבלו את מה שמגיע להם. מגיע להם לקבל את ההקלטות של הבנות שלהם רגע לפני שנהרגו או נחטפו ממוצב נחל עוז.
אני רוצה לחזק מפה את אבי מרציאנו, אבא של נועה מרציאנו, זיכרונה לברכה, ואייל אשל, אבא של רוני אשל, שצריך גם להגיד להם – אני לא יודעת אם להגיד מזל טוב, אבל שתי הבנות שלהם סיימו היום קורס מדריכות חי"ר בביסל"ח ביחד, אז גם ברכות לסיום הקורס.
אבל דווקא ביום טעון כזה, חבל מאוד שלא טורחים להביא להורים האלה של התצפיתניות את הקלטות הקשר. תשע תצפיתניות נרצחו בנחל עוז, שבע נחטפו, אורי מגידיש, כמו שאתה יודע, חולצה, אבל צריך לזכור – נועה כמובן נחטפה בחיים ונרצחה בשבי חמאס ב-13 בנובמבר, ויש עוד חמש תצפיתניות בשבי. דיבר לפני כן מיכאל על החטופים. אלו החטופות שלנו. יש עוד חטופות, אבל את חמש התצפיתניות שנחטפו ממיטתן בנחל עוז חייבים להחזיר הביתה עכשיו. אז אבי ואייל היקרים, תמשיכו במאבק הצודק שלכם.
אבי אמר היום בטלוויזיה שאחרי שהוא שמע את חברת הכנסת גלית דיסטל אומרת: תחלמו על ועדת חקירה ממלכתית – אז אבי אמר היום שהוא חולם לראות את הקמת ועדת החקירה הממלכתית, ושהוא רוצה שנהיה ראויים לבנות שלהם שנפלו ושתהיה ממשלה שראויה להן. אבי, אני כמובן מסכימה איתך בכל מילה. אז מהמקום הזה כאן, מהכנסת, אני מחזקת את הורי התצפיתניות והסמב"ציות, ואני קוראת לצה"ל לתת להם את כל הקשר, לא רק את יום שישי – גם את יום שבת בבוקר. אתה בטח שמעת את רוני אשל מדווחת עד שהיא נהרגה – עד הרגע האחרון היא המשיכה לדווח על פרש טורקי ועל כניסה ופריצה של הגדר. מגיע לכל ההורים של כל התצפיתניות והסמב"ציות לשמוע.
אתה יודע, אתה בטח ישבת כאן, אבל ב-20:00, בחדשות, ראיינו את האחות של הסמב"צית, שקיבלה חצי דקה, אולי. חצי דקה, זה מה שנתנו לה. שנה וחודשיים הם עותרים לבג"ץ, וזה גם יום שישי. והיא אומרת: רק כששמעתי אותה, זה הציף אותי פתאום, לשמוע את אחותי מדברת. אבל למה שהם לא יקבלו את כל ההקלטות? הן ישבו כל שישי בחמ"ל, כל השבת. עד שהן נחטפו או נרצחו – נהרגו, במקרה של חיילות – הן דיברו. וצריך להגיד, תחשוב איזה קור רוח זה שאת רואה מאות מחבלים פורצים לגדר ואת ממשיכה להיות בחמ"ל, לא עוזבת את החמ"ל, ממשיכה לדווח. מגיע להורים האלה לקבל את ההקלטות המלאות. הצבא ניהל את האירוע בצורה גרועה, וזה פשוט לא מגיע. מגיע להם לקבל את זה, ואני בטוחה שאתה שותף לקריאה שלי.
המינימום, לתת להורים. מה יש להסתיר? הן כבר לא כאן, הן כבר לא בחיים, הן כבר נהרגו. נשאר להורים האלה רק קבר. תנו להם לשמוע אותן. תנו להם, מגיע להם. אני מניחה שגם אתה מצטרף וחברי הכנסת אחרים. לא, זה לא מספיק מה שנתתם, צה"ל. אתם חייבים להורים האלה הכול. כולנו חייבים להם הכול. על זה רציתי לדבר.
אבל רציתי לומר גם עוד מילה על התקציב, כי בכל זאת, תקציב המדינה. אני חושבת – אתה יודע שאנשים לא מבינים. אתה מהקואליציה, אז אני יודעת שאתה לא יכול להיות שותף לדברים שלי, אבל אני מניחה שאתה יכול להבין. ריכזתי לך פה את כל הדברים שהולכים ליפול על המשק הישראלי, ותשמע, אני לא חושבת שהציבור מודע למה שהולך לקרות לו, מה הולך לקרות לו מבחינת הוצאות.
עשיתי חישוב היום. כל משק בית ישראלי יפסיד בשנה הקרובה בין 8,000 ל-12,000 בחודש. זה מטורף. בוא נדבר על הקפאת מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי – 2.9 מיליארד עלות למשקי הבית; קצבאות ילדים – הקפאה של הקצבאות. אתה יודע, כל שנה מקבלים על כל חודש – מקפיאים את הקצבאות; הביטוח הלאומי, שלא הצליח להגיע היום – 5 מיליארד שקל ישלמו משקי הבית, 0.8% לשכיר. ואתה יודע כמה עצמאי? אתה היית עצמאי הרבה זמן, אתה יודע כמה עצמאי הולך לקבל עכשיו? 1.6% העלאה בביטוח לאומי. נכון שהיית עצמאי לפני שנכנסת לכנסת? מי היו שלושת החברים הכי טובים שלך? אל תגיד לי, אני אגיד לך: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ואתה יודע מי עוד? מי עוד?
מע"מ. מה קורה לך, ואטורי, היית לא מזמן עצמאי.
אין בור. מה, הכול עולה. זה לא סוד. אמרתי לך, אתה מהקואליציה, אתה לא צריך זה, אבל אני רק מספרת לך שהכול עולה. המע"מ עולה – תהיה איתי, בכמה עולה המע"מ?
1%. הם שוקלים, אגב, להעלות ל-19%, שזה שערורייה. אני מקווה שתבלום את זה. ביטוח לאומי עולה, מס הכנסה עולה. מי ישלם את הכול? מי שעובד. אין לי מה להכניס אותך לבור, ואטורי, זאת המציאות. במציאות הציבור הולך לשלם מלא כסף. ומי ישלם? הציבור שעובד, לא הבטלנים. מה לעשות? הבטלנים, אין להם שלושה חברים. בכוונה שאלתי אותך, כי אני יודעת שהיית עצמאי. היית קבלן, נכון? מה היית שם? קבלן בניין.
אני יודעת, כי אני הרי גרתי בבזל, ראיתי את השם שלך. אבל נשאיר את בזל בצד.
נראה לך? אפילו לא ידעתי שזה אתה, בכלל לא ידעתי שזה אתה אותו ואטורי.
תחשוב, כמה ואטורי כמוך יש בארץ?
תחשוב שזה הבניין מול הבניין שלי. אני רואה. בכלל לא ידעתי, לא חיברתי, אבל ידעתי רק שהיית קבלן עצמאי. לכן – כי גם אני הייתי עצמאית, אז אני אומרת: שלושת החברים האלה הולכים לעלות. מי ישלם? מי שעובד. מי שבטלן לא ישלם.
לא, אז לא, לא. אני פחות טובה בזה.
אתה יודע מה עוד יעלה? מס בריאות. מכיר? אל תגיד לי, אני אגיד לך: 0.15% העלאה במס בריאות. העלאת שכר במגזר הציבורי – זה לא רק בכירים, זה גם עובדים במגזר הציבורי, שמגיע להם לפי הסכם לקבל העלאה של 2%, והם הולכים לרדת ב-0.29%. אני מקווה שאתה עוד איתי, כי אם דיברנו על זה שאתה קבלן, מה עם מיסי הנדל"ן? אתה יודע כמה מיסי הנדל"ן? מלא כסף, נכון? אל תגיד לי, אני אגיד לך: מס הרכישה לא יפחת מ-5% ויעלה ל-8%. מדהים – בין 5% ל-8%. כל זה מביא לעליית מחירים של הנדל"ן. מע"מ – דיברנו. חשמל, אתה יודע כמה? אל תגיד לי – 3.8% העלאה של החשמל. אני ממשיכה. המים – התייקרות של 2%. מוצרים במשק, את זה אתה כבר יודע. תגיד, היית בסופר לאחרונה? נכנסת לסופר? אל תיכנס, קטסטרופה, אני כבר אומרת לך. ארנונה – עד 5% אפשר להעלות ברשויות, וכמובן התחבורה הציבורית.
אבל אתה יודע איפה, באיזה כסף לא נגעו? 5.4 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. ומה שהכי גרוע, גם לא שיקפו. עכשיו אנחנו גם לא יודעים לאן זה הולך. אם היה נהוג תמיד לשקף לציבור לאן הולכים הכספים הקואליציוניים, הממשלה הזאת גם לא טרחה לעשות את זה. המשמעות היא שכולנו הולכים לשלם, ואנחנו נשלם יותר.
עכשיו אני רק רוצה להגיד לך, בחצי הדקה האחרונה שנותרה לי: תשמע, זו כלכלה. עכשיו אני אומרת לך – דיברנו על טריפוליטאים, ובהתחלה, נכון? תהיה איתי רגע.
היה כאן שר אוצר – מכיר אותו, מכיר אותו, זוכר? גם מהעדה. אהה, הינה עוד נציג בכיר הצטרף. ראית שנעצרת. אתה יודע מה הייתה הכלכלה של כחלון?
כן, דיברתי על העדה שלנו. שנייה, תקשיב. מה הייתה הכלכלה של כחלון? יודע מה? כלכלה עם חמלה. אין חמלה. אין חמלה בתקציב הזה. אין חמלה לעניים, אין חמלה למעמד הביניים, אין חמלה למשפחות העובדות. אתם מביאים תקציב – אני רואה שבן גביר ככה תוקע את כולם, שזה תמיד מבורך.
אי-אפשר, גם אני יודעת. אבל אתה יודע מה הבעיה? שאתם שותקים. השתיקה רועמת. גם אתה. הפגיעה הדרמטית באוכלוסיות הכי חלשות, שגם אתה אמור לייצג אותם – כולנו הולכים לשלם, לא רק מעמד הביניים. אני מסיימת. פשוט התחלנו, דיברנו בתחילה על ג'אדו ועל המחנה.
אז אני אסיים בזה. אנחנו אמורים – לא, סליחה, אני מפנה את הגב – אנחנו אמורים להיות אנשים עם חמלה. אין חמלה לתושבי ישראל בתקציב הזה, רק גזרות, וגזרות קשות שספק אם הציבור יוכל לעמוד בהם. תודה רבה.
1,400 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.