קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני השר, אני רק רוצה לתקן את ידידי יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני. אנחנו לא הכנו את הצעת החוק הזאת, אנחנו התנגדנו להצעת החוק הזאת בוועדה, מכיוון שמדובר בעוד מס. אני אפשט את זה לכמה משפטים. מדובר בהקפאת מדרגות מס הכנסה והקפאת נקודות הזיכוי ממס. זה בעצם, הלכה למעשה, העלאת מס הכנסה, היות שזה שוחק את הנטו, גם של העובדים השכירים וגם של העובדים העצמאים. זאת התוצאה של החוק הזה. זה עוד מס בסדרה ארוכה מאוד של מיסים וגזרות שהממשלה הזאת מטילה על הציבור, כאשר מהצד השני היא מסרבת פעם אחר פעם לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור משרדים מיותרים. רק על זה אפשר היה לחסוך הרבה מאוד כסף – לפחות 10 מיליארד שקלים – ואז למנוע חלק משמעותי מכל הגזרות שעולות פה להצבעה חדשות לבקרים בתקופה האחרונה. לא הכנו את הצעת החוק. האופוזיציה התנגדה, ובצדק.
אני רוצה לדבר על הפער הבלתי-נתפס בין המילים למעשים, בין הצהרות לבין תוצאות. כאשר אני מדבר על הפער הזה, אני מדבר על הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו-סמוטריץ'. שר האוצר אולי כבר שכח, מרוב שהוא מדבר ומצהיר, אבל בינואר 2023, בתחילת הקדנציה, הוא ישב במסיבת עיתונאים ליד ראש הממשלה ונשאל על שילוב החרדים בשוק העבודה. הוא נשאל, והכריז: אני מאוד אופטימי בעניין הזה, מאוד אופטימי, ואני חושב שאנחנו יודעים לעשות את זה, זאת הממשלה הטובה ביותר כדי לעשות את זה. כלומר, זאת הממשלה הטובה ביותר לשלב את החרדים בשוק העבודה. אדוני שר האוצר, מה קורה? מה עם שילוב החרדים אחרי שנתיים? אם תשאלו אותו, לא תקבלו תשובה. אולי השר דיכטר יודע? כנראה שגם לא. אני אעדכן אתכם מה קורה, חבריי חברי הכנסת: שום דבר, נאדה, כלאם פאדי.
אתמול בלילה דיברתי כאן על המכתב בעניין חוק הגיוס ששלח הממונה על התקציבים ליועצת המשפטית של משרד הביטחון. ממשלה אחראית וממשלה ציונית, במקום לערוך אתמול עוד מפגן הסתה נגד היועצת המשפטית לממשלה ונגד מערכת המשפט, הייתה כבר אתמול מקיימת דיון חירום על ממצאי המכתב, מכתב שאני באמת שוב ממליץ לכל חברי הכנסת להכיר אותו. 16 עמודים.
תודה. הנתונים והתחזיות הכלכליות אשר מובאים במכתב הזה חייבים להדיר שינה מעיני כל אזרחי המדינה, ובוודאי מעיניהם של מקבלי ההחלטות. רק אחזור בקצרה על הממצאים העיקריים. היום הגירעון בתקציב המדינה אשר נובע מאי-תעסוקת הגברים החרדים נאמד, אדוני היושב-ראש, ב-25 מיליארד שקלים. 25 מיליארד שקלים, שימו לב. תוכנית ההתכנסות של משרד האוצר בתקציב 2025 – אם אני שם בצד את החוק האגדי של הרווחים הלא-מחולקים, תוכנית ההתכנסות – מיסים זה 27 מיליארד שקלים. כלומר, אנחנו מדברים פה על 25 מיליארד שקלים. אם הגברים החרדים היו משתתפים בשוק העבודה בשיעור סביר של 75%, של 85%, לא היה צריך להעלות מיסים בכלל. אבל זה לא הכול. ניקח את המגמות הדמוגרפיות. בתוך 40 שנה המספר הזה צפוי לגדול בכ-500%, ל-140 מיליארד שקלים בשנה. אם המדיניות הזאת, המדיניות הנוכחית של הממשלה הזאת – בעצם המדיניות של כל ממשלות נתניהו ב-20 השנים האחרונות – תימשך, ב-2065 יהיה צורך בהעלאת מיסים ישירים, כלומר, מיסי הכנסה, ב-16%.
המצב הנוכחי, שבו משק בית חרדי מייצר אפקט גירעוני בתקציב המדינה בהיקף של עשרת אלפי שקלים בחודש, אינו יכול להימשך. הכלכלה שמבוססת על המודל הזה אינה בת-קיימא. ממשלה אחראית וציונית הייתה מקדמת צעדי חירום למען גיוס בחורי ישיבות ויציאת הגברים החרדים לשוק העבודה, אבל ממשלת נתניהו-סמוטריץ' ממשיכה במסלול שמביא אותנו, את הכלכלה שלנו, את עתיד הילדים שלנו, להתרסקות, פשוט להתרסקות. אבל מה אכפת להם? מה אכפת לקואליציה הזאת?
אבל אגיד לכם היכן שר אוצר כן מצליח. הוא מצליח בפוליטיקה המגזרית הקטנה שלו. הפוליטיקה אומנם קטנה, אבל הסכומים ממש לא, הסכומים גדולים מאוד. המשרד של אורית סטרוק, משרד ההתיישבות, שבאמת הפך לאגדה, ואני כבר באמת לא יודע מה להגיד – כמות הכסף שמוזרם לשם היא בלתי ניתנת לספירה: מעל 700 מיליון שקלים בשנת 2023, מעל 330 מיליון שקלים בשנת 2024. עכשיו שימו לב, לא משנה לאן אני הולך, לא משנה איזה מסמך אני מקבל מהנהלת ועדת הכספים, אני מוצא שם עוד כסף לאורית סטרוק.
היום הגיעה עוד פנייה תקציבית, מספר פנייה 313, פנייה של משרד ראש הממשלה. הפנייה נועדה לתקצוב 111 מיליון שקלים עבור – שימו לב – היערכות לשיבה הביתה ליישובים המפונים בצפון. עכשיו, כמובן שצריך להשקיע עכשיו הרבה מאוד כסף כדי להחזיר את התושבים שלנו לבתים שלהם בצפון, שזה כמובן אחת ממטרות המלחמה. יש לי רק שאלה אחת: למה דרך משרד ההתיישבות? יש לנו את המשרד של השר וסרלאוף ולא מזמן התווסף עוד משרד, של שר המינהלות אלקין, שאני מבין שהוא אחראי לשיקום הצפון. למה צריך להעביר את זה דרך המשרד של סטרוק? שמישהו באמת יסביר לי למה הכסף הזה צריך לעבור דרך הקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית של שר האוצר. זו פשוט התנהלות ביזיונית של הממשלה, שפעם אחרי פעם, עם כפילות המשרדים – כפילות זה באמת במקרה הטוב.
אבל זה לא הכול. באותה פנייה של משרד ראש הממשלה שהתקבלה הבוקר בוועדת הכספים יש 11 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים למשרד ההתיישבות עבור הקמת עוגנים חינוכיים וחברתיים באזור שדרות ועוטף עזה, שאני באמת לא יודע מה זה. זה כנראה מבני ציבור, כך אני מבין את זה. גם כאן, אני בעד הקמת מבני ציבור בדרום, ושוב, אני לא מבין למה זה צריך לעבור דרך המשרד להתיישבות. למה? למה זה צריך לעבור דרך הכספים הקואליציוניים? אם צריך להקים מבני ציבור, אז תקימו מבני ציבור מהכסף שנמצא בבסיס התקציב. למה זה צריך להיות דרך הקופה הקטנה של שר האוצר?
ואני אסיים, אדוני היושב-ראש, בתחזית המדהימה שנתן השבוע פרופ' אבי שמחון, שהוא היועץ הכלכלי הבכיר לראש הממשלה, אבי רפורמות רבות שהביאו את כלכלת ישראל פעם אחר פעם להתרסקות טוטלית, גם בתקופת הקורונה וגם בשנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה הזאת. הוא הופיע אצל חברי חבר הכנסת מיקי לוי בוועדה לביקורת המדינה ואמר את המשפט הבא – שימו לב, היועץ הבכיר של ראש ממשלת ישראל: בינואר 2025, אדוני היושב-ראש, יעמדו אזרחי ישראל בפני צונאמי של עליות מחירים. תודה רבה, שר האוצר.
929 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.