קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אוקיי, טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שהאמת, זה רק חבר כנסת אחד ושר. אני אדבר אליך, ולדי, אני מניח ששר החקלאות וביטחון התזונתי – נכון תזונתי?
ביטחון המזון, סליחה. קשה לי עם כל שמות המשרדים החדשים – – –
אה, food security. בסדר, תדע לך שלפני ששיניתם – משרד החקלאות וה-food security, לפני ואחרי, זה עולם אחר. אני מרגיש שינוי מהותי. אבל בסדר גמור.
רגע, מינהל לביטחון המזון זה תחתיך או אלקין? הוא מינהלות.
יפה. ברוך השם. תראה, חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת גפני חושב בקטן. הוא מדבר על לכתוב ספר; לפי כמות הפרומואים שהבן אדם עושה, ואללה, לך לנטפליקס. מה זה ספר היום? תחשוב. הוא בטח בפרסה. הוא מדבר פה כאילו מה הציעו לו, להיות סגן ראש הממשלה? אני לא יודע כבר איזה שינוי. גפני, אם אתה שומע אותי מאחור, אתה מוזמן לבוא ולהציג את זה.
זהו, הוא הלך? יופי, כל הכבוד לו. יום עבודה קצר. אז לך על נטפליקס כבר, מי ישמע מה הציעו לך. הוא גם מדבר על שינוי חברתי משמעותי, שהחרדים יתפסו – איך הוא אמר? אני חרדי – שהמליאה הייתה גועשת מהמקום שהוא היה תופס בממשלה. מי ישמע. הכול בסדר. אני לא יודע, אני שם את זה בצד.
אני רוצה לדבר על תופעה, חברי חבר הכנסת בליאק, שלדעתי נצפה בה מ-1 בינואר 2025. אנחנו נראה הרבה אנשים שהולכים ככה ברחובות ונכנסים לסופר, כי מה שהממשלה עושה, היא פשוט שודדת אותנו. אין לתאר. החל מ-1 בינואר המע"מ עולה, החשמל עולה, הארנונה עולה, מס הבריאות עולה; ביטוח לאומי, תחבורה ציבורית, ימי ההבראה, מס על הרכבים החשמליים, מס על הכנסות גבוהות, צמצום מס הקליטה. ואני באמת, אני מנסה להבין כשאני קורא את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025), ההקפאה – מה ההתייעלות פה? ממתי הפך מנגנון גביית המיסים להתייעלות כלכלית? לא הבנתי את האירוע הזה, כי אני לא כמוך, ולדי, לא למדתי כלכלה ואני לא רואה חשבון, אבל מה התייעלות כלכלית בלקחת מיסים לאנשים? מה זה האירוע ההזוי הזה?
עכשיו, אתה זוכר את הדיון בוועדת הכספים. שאלתי את נציגי האוצר – הם דיברו הרבה על עליות המחירים ביוניליוור, בשטראוס, באסם, וכולם רואים ששר הכלכלה עסוק במדבקות, וזה בכלל עסוק בהתיישבות בעזה. אז שאלתי אותם: תנו לי מוצר אחד שירד, מוצר אחד שירד בתקופה הזו. ואז, באמת יבורך מי שאמר לי – הוא קופץ ואומר: יש מוצר אחד שירד, אננס. אננס. חברים וחברות, אם אתם לא יכולים לקנות לא לחם, לא עוגה – – –
רגע, אתה מקדים את המאוחר. אם אין לכם כסף לא לחם, לא לעוגות, לא לפירות, לא לירקות, לא לעגבנייה, לא למלפפון, שום דבר, תדעו לכם שאנחנו הולכים עכשיו לעבוד לפי תזונה של רק אננס. בוקר טוב. אננס בארוחת הבוקר, אננס מצופה בקרם אננס בארוחת צוהריים, ולקינוח – אננס מצופה בלא יודע מה של אננס לארוחת ערב, כי זה ירד. עכשיו, מה הכי מצחיק? כמו שחברי חבר הכנסת בליאק אמר, הרפורמה שנעשתה ב-2022–2023 למשרד החקלאות עם היבוא-יצוא באמת הורידה את מחיר האננס. זה היה פשוט עצוב, באמת.
חשבתי שיהיה פה שר האוצר, או לפחות יו"ר ועדת הכספים, והייתי רוצה לקבל ממנו, מאלה שדואגים לחלשים בחברה, את ההתייחסות לדוח העוני, כי ועדת הכספים פספסה את הייעוד המרכזי שלה בחיים, שהיא אמורה לטפל במצוקות של האזרחים, לטפל ולראות איך אנחנו מצמצמים פערים בחברה הישראלית. לא היה אפילו דיון אחד על דוח העוני המזעזע שהתפרסם. אני לא יודע, אדוני השר, אם אתה יודע כמה ילדים עניים היום מוגדרים במדינת ישראל. אתה יודע כמה? 1.2 מיליון. אתה מדבר על תוכנית לתזונת מדינת ישראל ל-2025 אבל אתם לא שמים לב שאתם רק מגדילים את מספר העניים במדינת ישראל, אתם מגדילים את העוני במדינת ישראל.
אני רוצה להתייחס לעוד משהו. אתה רוצה להתייחס למה שאמרתי? קראת את דוח העוני?
נו, בבקשה. מה זה משנה? מילים זה כלאם פאדי פה.
כן, כן. תודה רבה על ההקשבה ברוב קשב.
שמעתי היום – רגע, עוד משהו, 80,000 משפחות ויתרו על הצהרונים. שמעת על זה? ויתרו על צהרונים במדינת ישראל. כשאתה מוותר על צהרון במדינת ישראל, אתה יודע מה זה אומר? שאתה עובד פחות שעות. עובד פחות שעות – פחות פריון למשק. אבל זה בסדר, מה זה 80,000? מה זה 1.2 מיליון?
אה, אתה ממלא את מקומו? בוא תצטרף למחאת הסרדינים שאני אתמול פתחתי בכנסת ישראל. אין להם מקום בשולחנות, ולכן הם פתחו במחאת סרדינים. הם רוצים שירחיבו להם.
אלקין במגמה לוולה. הוא בהכנה לוולה מהממשלה. כולם יודעים בסוף שהכול אצלו זה עניין של זמן, אתה יודע. אבל בסדר, אני שם בצד. לא באמת מעניין אותם ה-80,000 שוויתרו על הצהרונים. אבל אתה יודע איזה עוד סעיף גדל? זה מדהים. בתקציב הראשון שהגישו ב-2023–2024, כמה כספים קואליציוניים היו? זוכר?
14. אחרי המלחמה וכל הדיבורים והממבו-ג'מבו של שר האוצר שנקצץ וניכנס מתחת לאלונקה ומשרדים, בכמה בסוף סך הכספים הקואליציוניים ב-2023–2024 מסתכמים? 11 מיליארד. אין לתאר את הממשלה הזאת.
יותר. לא משנה, בוא נלך על בית הלל המקל – 11 מיליארד. אני איתך.
רגע. אם אתה דרוזי, קודם כול 50% יורד, כי למה שהיה לכם חשמל? אל תגזים. לא חשמל, בוא נוריד פחת, אתם כולכם עברייני תכנון ובנייה.
אני אומר בצחוק? יבוא לפה שר המשפטים ויגיד לך: מה אתה רוצה? יש לך רמזורים, יש לך רחובות, מה אתה מתלונן?
כן, כן. כמו שהקואליציה הזו מתקנת תיקון לחוק הלאום, שקשקשו ואמרו וכולם הולכים להצטלם בלוויות, אבל את זה כבר סיכמנו.
אז אחרי שעברנו לאננס ולמחאת הסרדינים של הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה, אני רוצה לספר לכם על הרעיון של שר הכלכלה. חבר הכנסת טור פז, אני לא יודע אם שמעת על שר הכלכלה, שבימים שבאמת הכלכלה שלנו, בוא נגיד, על עברי פי פחת, הוא מצא לעצמו זמן להתבטא בנוגע ועדת החקירה, ואני מצטט אותו. כששאלו אותו אם הוא בעד ועדת חקירה, הוא אמר: אני רוצה ועדה שכולנו נרגיש בנוח עם התוצאה שלה.
לא. באמת, אתה יודע, אני לא יודע אם זה מצחיק.
מה זה "מה אומרים"? לא נעים לי להגיד מה עושים. שר במדינת ישראל, אומנם שר בשולחן הסרדינים, אבל שר שאומר: אני רוצה ועדה שכולנו נרגיש בנוח עם התוצאות שלה – תנו לזה לחלחל. תגידו, זה בן אדם רציני? באמת אני לא יודע. מה זה שתרגיש בנוח עם התוצאה שלה? מה זה הדבר הזה? מאיפה נחתם עלינו? מאיזו פלנטה או יקום מקביל הגעתם למדינת ישראל? הטבח הכי גדול אי פעם שהיה במדינה הזו, ויושבת ממשלה שרוצה להרגיש בנוח עם התוצאות של ועדת החקירה. אז בואו, תתחילו ללטף אחד את השני פה שתרגישו בנוח, בואו לא ניתן לכם סטירות לפנים. מה זה הדבר הזה? והכול עובר. זה לא משנה בכלל. הכול עובר פה.
אתם פשוט חבורה שאין לה מושג מה זה מנהיגות ואחריות. ואם היה לכם אי פעם מושג, ברגע שהגעתם פה לאגם הסרדינים, זה נמחק לכם, כי נוח לכם מדי בכיסא הזה. ואתם – מי ישמע, גם כשוועדות חקירה מוקמות ומדברות ספציפית נגיד על אסון מירון, שהוא האסון האזרחי הגדול ביותר, גם מזה לא אכפת לכם, כאילו, מה זה משנה? אז אמרו שמצאו אשמה עקיפה, והם מתנסחים תמיד בעדינות כזאת גדולה; אתם האשמים, והייתם צריכים לטוס הביתה ולהיות מפוטרים בכל מדינה נורמטיבית. אבל אצלנו, אם אתה לא עושה פאול שבגינו יש מחיר בחיי אדם, אתה לא מתקדם. כל מי שהיה אחראי באסון מירון קיבל בוסט למעלה, כולל כולם. הם רוצים להרגיש בנוח עם התוצאות.
בדיוק – איזה תוצאות, איזו ועדה. אתה יודע, אני שומע היום הורים שכולים – אני לא תופס את זה, אני לא מצליח לתפוס, אני לא מצליח, באמת אני לא מצליח. יושבות משפחות חטופים פעמיים, שלוש פעמים, שנה שלמה הן יושבות פה לפני כל דיון, מדברות אל יושבי-ראש הוועדות – כי חס וחלילה שזה יהיה מהאופוזיציה. הרי מה אנחנו פה? כלום, שטיחונים כולנו, כמו אלמוג. הן מדברות אל יושבי-ראש הוועדה כאילו מזיז להם משהו, כאילו מזיז להם שהן בוכות את החיים שלהן, כאילו מזיז להם שהן דורשות לקבל אחריות, שהן רוצות את הבנים והבנות שלהן. והם מנענעים בראש, מסתכלים באיזו הבנה כזאת: אוי, כואב לנו, שתי דקות הפסקה – וחוזרים לדרוס את המדינה. רק שיהיה נוח לכם, רק שיהיה נעים לכם. זו הדבקות בכיסא.
בזמן שאנחנו פה – לא יודע אם ראית, אדוני היושב-ראש, כי אתה בכל זאת מנהל את הדיון שנוגע להתייעלות כלכלית, וזה דיון כל כך חשוב, שכל הכנסת עוסקת בו, וראיתי גם את הנוכחות של חברי הקואליציה, שהשוק החופשי מאוד בוער בעצמותיהם – הם היו ארבע דקות וחצי בממוצע כולם ביחד חוץ מינון וגפני. אבל בזמן שאנחנו מדברים, צועקים "אללה אכבר" – שים לב – בכביש 4. ומי צועק את זה?
מי צועק "אללה אכבר"? חרדים. "אללה אכבר", הם צועקים, וטלי לא צועקת עליהם – היא לא פה; איזה כיף להגיד "טלי גוטליב", והיא לא פה.
כן, הם צועקים: אללה אכבר, לא נתגייס. תגידו, בוא'נה, אני לא – – –
נמות ולא נתגייס. סליחה, לא שמעתי את כל הציטוטים, אבל "אללה אכבר" שמעתי. תגידו –אני לא יודע אם כולנו נמצאים במופע של טרומן, כי אחרת אני לא מצליח להבין מאיפה לאנשים יש כל כך הרבה יצירתיות בלייצר פה מציאות. באמת בא לי להקיא כל יום מחדש פה. בזמן שאתמול נופלים לוחמים, היום מוצאים את הזמן חבורה של בטלנים, משתמטים, שיש להם נציגות בכירה בקואליציה ובהנהגה של מדינת ישראל, יושבים על הכביש וצועקים: אללה אכבר, נמות ולא נתגייס – ואנחנו, הפראיירים, מממנים את הדבר הזה. אנחנו פשוט פראיירים. אנחנו מקבלים את כל הדבר הזה בכיף. אחד שרוצה שיהיה נוח לו עם ועדת החקירה, אחד שעדיין לא החליט אם וואלה זה אתר לקואלה וחתולים וכלבים ומשתמטים. אנחנו טובים כדי לשלם מיסים, לעבוד, והם יושבים להם בכבישים, והכול בסדר. חבריי חברי הכנסת, מדינת חנמאל 2024.
1,519 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.