קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, תקציב 2025 בנוי רק על מיסים. שום דבר אין בתקציב 2025 חוץ ממיסים. אנחנו כבר קרוב לחודש מתעסקים בחוקי מיסים, כי חוקי מיסים צריכים לעבור לפני 1 בינואר 2025 בשביל שייכנסו לתוקף. כשאתה בונה תקציב רק על מיסים, בלי מנועי צמיחה, זה תקציב כושל, תקציב שלא יביא לשום דבר.
שאלתי גם את האוצר בוועדת הכספים: תראו לי חוק אחד או סעיף אחד בחוק שמדבר על צמיחה בתקציב 2025. הם לא יכלו לענות לי, כי אין בתקציב 2025 מנועי צמיחה. שאלתי אפילו שר שישב כאן במליאה – אמרתי לו: תקציב 2025 עבר בממשלה. תגיד לי אתה, כשר, איזה סעיף, איזה חוק בחוק ההסדרים, מדבר על צמיחה ב-2025. גם הוא לא ידע לענות לי, כי אין. אין שום מנועי צמיחה בחוק התקציב לשנת 2025.
ישבנו שעות רבות על חוק כספים כלואים, רווחים לא מחולקים. אני אגיד לכם, הרבה שנים אני בכנסת, לא עבר אצלי חוק לא מוכן כמו החוק הזה, שהאוצר בעצמו לא יודע אפילו להציג, האוצר בעצמו לא יודע להציג. וכשאנחנו אומרים להם: כמה כסף יכניס החוק הזה? אומרים לנו: 10 מיליארד שקל. אתמול מי שישב כאן כיושב-ראש הגדיל ואמר לנו: מחלצים מהציבור 10 מיליארד שקל בחוק. גם הוא ישב שם, והוא יודע שאין 10 מיליארד שקל. אגיד לכם את האמת, במצב הכי טוב אולי יהיו לנו 2 מיליארד, 3 מיליארד, אבל אין 10 מיליארד שקל.
לכן אתמול אישרנו תיקון שלישי לתקציב 2024. זה היה התקציב הרביעי שמאושר. כשאתה מאשר תיקון שלישי – זה הרביעי שמאושר כאן במליאה. אני אומר לכם, וחבריי יושבים איתי בוועדת הכספים כל הזמן וגם הם יודעים: בחוקי המיסים שהביאו לנו, עם התיקונים שעשינו שם, הורדנו מהתקציב שהביאו הרבה כסף. ואנחנו שואלים אותם: בואו, תגידו לנו מהיכן תכסו את 120 המיליון שהורדנו שם, מהיכן תכסו את 7 מיליארד השקלים שירדו שם – גם הם לא יודעים לענות לנו.
לכן אנחנו גם נאשר את תקציב 2025 – בעצם אנחנו נצביע נגד, כי הוא תקציב גרוע, תקציב של מיסים.
אני אספר לכם – אתה יודע מה, אני אצא מהתקציב לשנייה. טוב שאתה התערבת, אני אצא מהתקציב לשנייה. חברים, אני אצא מהתקציב לשנייה. הייתי היום בריאיון בערוץ 14. שאלו אותי איך ישבתי עם מנסור עבאס. אמרתי להם: פשוט, מנסור עבאס – חבר'ה, בואו תשמעו. הייתי בערוץ 14 – –
– – ושם שאלו אותי: איך ישבתם עם מנסור עבאס? צחקתי ואמרתי לו: תשמע, מנסור עבאס לא ביקר בבית שלי, לא ביקר בבית של אביגדור ליברמן, אבל ביקר בבית של ביבי יותר מפעם, ונפגש עם ביבי יותר מאשר נפגש איתי ועם ליברמן. אז מי ישב עם מנסור עבאס יותר?
ארבע פעמים בבית שלו. אני אפילו פעם אחת לא התכבדתי לארח את מנסור עבאס.
זה מסוג הדברים שאתה אומר, שהוא הצביע נגד או בעד – – –
חבר'ה, אתם לא קולטים? איש מפלגתו של מנסור עבאס אומר שהוא ישב איתו ארבע פעמים, ואנחנו נשאלים איך ישבנו עם מנסור עבאס? זה לא מצחיק, זה מאוד מצחיק.
אבל אני אחזור לתקציב. אתה חבר ועדת הכספים, ואני אומר לך – – –
כל החוקים שהגיעו לוועדת הכספים – רכז הקואליציה בוועדת הכספים, קודם כול, אתה לא יודע להגן על הכיסא שלך, על מה אתה מדבר? אפילו על הכיסא שלך אתה לא יכול להגן. על מה אתה מדבר? אתה צריך לשתוק. אתה לא מצליח להגן על הכיסא שלך, יושבים במקומך ואתה לא יודע לקחת את הכיסא שלך. אתה בא עכשיו להסביר לנו? נכון או לא? הוא לא יודע להגן על הכיסא שלו, על מה הוא מדבר?
לכן אני אומר לך, אתה חבר בכיר בוועדת הכספים, כי אתה רכז הקואליציה. אבל אתה יודע שעד עכשיו אנחנו מעבירים מיסים, מיסים ועוד מיסים ועוד מיסים בתקציב 2025, כי הם חייבים להיכנס לפני 1 בינואר. אני אומר לך, אני במקומך לא הייתי מסכים לדבר כזה – הייתי אומר להם: חבר'ה, אני רכז הקואליציה בוועדת הכספים, איפה הכספים הקואליציוניים, 5.2 מיליארד שקל?
אני יודע, בגלל זה אני פונה אליך. אם שאלת – אם אתה שאלת, כל הכבוד.
איפה הכספים הקואליציוניים, 5.2 מיליארד שקלים?
הוא לא יודע לשמור על הכיסא שלו בוועדת הכספים.
תשמע, בוא שנייה, תשמע אותי, אני שומע אותך כל הזמן. 5.2 מיליארד שקל. אומרים לי – – –
נאמר לי: כספים קואליציוניים אנחנו נותנים לתנועות נוער, לארגוני נוער, לגופים חשובים. אמרתי להם: תביאו את הגופים החשובים שאתם אומרים שאנחנו חייבים לתת להם כסף – וזה בהסכמה שלי ושל כל חברי האופוזיציה – ובואו נדון בדברים החשובים האלה, נכניס אותם לבסיס התקציב, ולא צריך בכל פעם לחלק להם ולעשות להם טובות ושיהיו קשורים באותה ועדת כספים ואותה קואליציה.
אמרתי ליושב-ראש הוועדה: בואו נשב, אני, אתה, ולדימיר וכל החבר'ה של האופוזיציה, ונראה איזה דברים חשובים אתם רואים, ונכניס אותם לבסיס התקציב.
חבר'ה, אני הייתי במשרד האוצר. תפסיקו לזרוק כל דבר על אגף התקציבים. אם אגף תקציבים היה כל כך חשוב – ראש אגף תקציבים הוציא מכתב כזה, אגיד לך את האמת, כשהתחלתי לקרוא אותו הזדעזעתי. הזדעזעתי. בישראל עלות של משתמט – יותר מ-10,000 שקל בחודש למדינה. אדם שיוצא לעבוד מכניס למדינה 1,000 ומשהו שקל.
זה מה שאגף תקציבים כתב. אם אנחנו כל כך – – –
מי שצריך להחליט בנושאים האלה זה הממשלה, זה השר. השר צריך לקבוע מדיניות, להגיד: אין יותר כספים קואליציוניים. הממשלה צריכה להגיד: אין יותר כספים קואליציוניים. מה שחשוב – אנחנו צריכים לתת כסף, לארגונים חשובים. בוא נשב ונקבע כמה כסף הם צריכים, כמה העברנו להם כל שנה מהכספים הקואליציוניים, ניקח את הסכומים האלה ונכניס להם את זה לבסיס התקציב. גם הם לא צריכים להתחנן וגם אנחנו לא צריכים לעמוד בפני הציבור ולהגיד: כספים קואליציוניים. אתה היית אופוזיציה, אני הייתי קואליציה; אתה עכשיו קואליציה, אני אופוזיציה. אבל אני אומר לך, אני הייתי במשרד האוצר, לא חילקנו 5.2 מיליארד שקל.
בקושי הגענו לחלוקה של מיליארד שקל. בקושי. היה מקובל. אבל ב-2022, 2023, 2024, חילקתם 12.4 מיליארד שקל. אתה אמרת 11? אני מתקן אותך: חילקתם 12.4 מיליארד שקל. בשנת 2025 אתם עומדים לחלק 5.2 מיליארד שקל, ממסמכים שאני מתחיל לגלות נגיע ל-5.4 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. למה? למה הגזרות הקשות על הציבור? ואתה חלק מהציבור, ואתה צריך לדאוג לציבור. למה הגזרות הקשות על הציבור? והממשלה המכובדת הזאת, הסרדינית הזאת – סרדין, ככה קראת להם? יושבים בצורת סרדין.
סרדינים, כן. לא מהווה דוגמה, דוגמה לציבור.
למה לא מהווה דוגמה לציבור? למה לא לבוא להגיד: תשמעו, אנחנו במצב קשה, מדינת ישראל במצב קשה, עברנו מלחמה מאוד קשה, ואני מקווה שידינו תהיה על העליונה בסוף המלחמה הזאת. המלחמה לא תסתיים, אני אומר לך, כל עוד יש לנו גופה אחת בעזה.
גופה אחת בעזה אסור לנו להשאיר שם. אסור לנו. כל עוד החטופים שלנו לא יגיעו לכאן, אין ניצחון. כל עוד ראש הנחש בועט בנו ומכניס בשעה 02:00 אתמול – היום ב-02:00 בעצם – את כל גוש דן למקלטים, אנחנו לא ניצחנו. החות'ים יכולים לשלוח טיל – –
– – אנחנו לא ניצחנו. אני רוצה את החטופים כאן, ואני רוצה את ראש הנחש על הרגליים – –
– – בלי ראש. אז אתה יכול לדבר על ניצחון.
אנחנו יושבים כאן ושומעים גם את המשפחות, משפחות החטופים. להגיד לך את האמת, אני מגיע במיוחד בזמן לוועדה ביום שני, ואני מגיע מהצפון, בשביל לשמוע אותם. אני שומע אותם כל פעם, בכל פעם אני שומע אותם, ואני רוצה לשמוע אותם, ואני מרגיש את הכאב שלהם ואני חי את הכאב שלהם, ואנחנו צריכים להביא אותם לכאן, לא להשאיר שום דבר שם. אחרי זה נטפל בחמאס, אבל קודם כול להביא את החטופים לכאן. זה הדבר החשוב ביותר עכשיו, לא שום דבר. לא חילצנו מ-10 מיליארד שקל, בחוק שלא שווה כלום.
אני רוצה לראות את החטופים שלנו קודם כול כאן, ואני רוצה לחלץ את המילואימניקים מהקשיים הכלכליים שלהם, ואני רוצה לחלץ את אזרחי ישראל מהגזרות הקשות האלה. כולנו צריכים לתרום ולתת יד. כולנו, לא קואליציה, לא אופוזיציה. אתה מכיר אותי, אני לא מסתכל על קואליציה או אופוזיציה. טובת המדינה היא מעל קואליציה ואופוזיציה.
טובת המדינה היא מעל כולנו. טובת המדינה מעל כולנו. אין אחד מעל המדינה. המדינה צריכה להיות הדבר הראשון. הבעיה שלכם, אתם בקואליציה היום, שלא טובת המדינה בסדר העדיפות שלכם. יש דברים אחרים בסדר העדיפות שלכם.
קחו את הדברים, אני אומר לך, קחו את הדברים הטובים שיש לנו בעם ישראל. תיקחו את 7 באוקטובר, איך אנשים התגייסו למילואים, איך כולם התגייסו, רצו. אני ראיתי את זה אצלי בשכונה, ראיתי אצלי בבית. אין אחד שנשאר בבית, אין מילואימניק שנשאר בבית – כולם, בלי שיקראו להם – אחרי ששמע מה קרה ב-7 באוקטובר הלך ליחידה, בלי שהתקשרו אליו, בלי שישלחו לו סמ"ס להגיד לו שיגיע ליחידה. ראיתי את זה בעיניים. אני אומר לך, זה כולם, כולם ככה. חבל שאנחנו הופכים את הוויכוחים כאן לפוליטיים, לדברים קטנים. אנחנו עכשיו מובילים חוקים הזויים כאן בבית הזה. יועצת משפטית, לא יועצת משפטית – על זה אנחנו מתווכחים? בזה אנחנו משקיעים זמן עכשיו? אמרה או לא אמרה? על זה אנחנו רוצים להזיז אותה?
ראשי קואליציה עושים ישיבה איך מדיחים יועצת משפטית. שר בכיר – שר הכישלון – עוצר את הכול עד שמפטרים את היועצת המשפטית, עד שמביאים את הדיון על פיטורי היועצת המשפטית. לאן הגענו? לאן הגענו? איך מסתכל עלינו הציבור? פעם הייתה גאווה להיות חבר כנסת. היום, אני אומר לך, אני מתבייש להגיד שאני חבר כנסת. אנחנו הבאנו את הרמה הזאת בוויכוחים שלנו כאן ובמעשים שאנחנו עושים כאן. זה לא קשור לתקציב, לא קשור לאופוזיציה–קואליציה. הציבור רואה אותנו, אנחנו משודרים 24 שעות. בואו נשנה את השיח.
אני חייב להסביר לשר האוצר: אני מדבר על לשנות את השיח. גם אני רוצה לשנות את השיח. אני מדבר לשר האוצר. בני מקום הם לא עלות תקציבית. למה הוא מתנגד? כששר השיכון רוצה להוציא החלטה ברמ"י לתת לבני המקום ביישובים הדרוזיים, הוא כותב: אני לא רוצה לתת לערבים תקציבים. הרי קודם כול אלה יישובים דרוזיים ואלה חלקות לחיילים משוחררים. שנית, זה ללא עלות תקציבית. זה מכרז שאומר שרק בן המקום, בן אותו יישוב, יכול לגשת למכרז. הסברתי את זה יותר מפעם.
סמוטריץ', אני מציע לך, תקרא את ההחלטה. אני קראתי את ההחלטה. בהחלטה רשום: ללא עלויות תקציביות. רשום בהחלטה. אם הוא רוצה שאני אעביר לו את ההחלטה – הוא לא קרא אותה – אני אעביר לו את ההחלטה. ההחלטה של רמ"י מדברת על ללא עלות תקציבית, והוא יוצא לתקשורת: לא רוצה לתת לערבים. לא רוצה לתת לערבים. זה הרי ללא עלות תקציבית. זה מאפשר לבני מקום לגשת למכרז ולא מישהו ממקום אחר, כי אנחנו רוצים לשמור על הצביון הייחודי שלנו כיישובים דרוזיים, ואני חושב שזכותנו. אנחנו בסך הכול 16 יישובים במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לשמור על הצביון שלנו. זו כל החלטת רמ"י. אין שם תקציב, סמוטריץ'. אין תקציב. מספיק שאתה, עם התקציב שאתה מביא ל-2025 – אני בטוח שלא עברת עליו, ואתה לא יודע שהכול מיסים שם, ואתה לא מביא שום דבר שמאפשר צמיחה, בחוק שאתה מביא.
דבר ראשון, אני זוכר את אביגדור ליברמן כשר האוצר, ואני ישבתי לידו. בדיון הראשון שהיה לנו על התקציב הוא שאל את אגף תקציבים: איפה מנועי הצמיחה בתוך התקציב? אילו מנועי צמיחה אנחנו מכניסים לתוך התקציב על מנת להגדיל את העוגה ועל מנת לחלץ את מדינת ישראל מהגירעון של 142 מיליארד שקל? והצלחנו. תוך שנה וחצי יצאנו מגירעון של 142 מיליארד שקל ליתרה של 12 מיליארד שקל. זו העבודה, זה מה שצריך לעשות שר האוצר. אבל אם שר האוצר לא יודע לקרוא החלטה ולהתעמק בהחלטה של רמ"י שמדברת באופן ברור, על כך שהיא ללא עלות תקציבית, אז איך אני אצפה ממנו שיביא לי תקציב, שיביא צמיחה למדינת ישראל בזמנים הקשים האלה?
לפני שאני מסיים, אני רוצה לנצל את הדקה האחרונה, אבל אני יכול להרשות לעצמי כי היושב-ראש הוא ממפלגתי, ישראל ביתנו, ויש גם לו 15 דקות לדבר. הוא צריך לדבר 15 דקות, ואני יכול לקחת ממנו ולסגור איתו עסקה עכשיו שאני לוקח על חשבון הזמן שלו.
לקחת על חשבון הזמן שלו שתי דקות, אם אני אחרוג, ואני רוצה לחרוג, כי ראיתי סרטון מזעזע. האמת, הראה לי אותו העוזר שלי, ואני מדבר הרבה על אלימות, על בן אדם מבוגר שעוצר ברמזור והנהג מאחוריו, בחור צעיר, לא הספיק לעבור לפני שהרמזור התחלף לאדום, ואתה רואה את אותו בחור צעיר יורד מהאוטו שלו, גורר את הבן אדם המבוגר מהאוטו ומרביץ לו. אתם קולטים? בגלל שלא הספיק לעבור ברמזור, כי האיש המבוגר עצר, יורד ומרביץ לו. זו אלימות.
כשאני מדבר על השר לביטחון לאומי – הוא לא שר לביטחון פנים, הוא רצה לאומי – כשאני מדבר על השר לביטחון לאומי, כששואלים אותו בריאיון תקשורתי כמה נרצחו מהתחלת השנה, ואני רואה אותו תופס את הטלפון ומתחיל לדפדף בתוך הטלפון שלו, והוא לא יודע, הוא אומר: אני לא צריך לזכור. הוא לא מבין. כשר לביטחון לאומי או שר לביטחון פנים, הוא היה צריך כל יום בבוקר לקרוא לתת-אלוף שיושב אצלו בלשכה – תת-ניצב, זה משטרה, תת-ניצב, לא תת-אלוף – לתת-ניצב, המזכיר המשטרתי שלו, תת-ניצב, ולהגיד לו מה הסטטוס של הפשיעה במדינת ישראל. הרי הוא ממונה על הפשיעה במדינת ישראל. כמה נרצחים יש לנו? כמה מקרי גנבה יש לנו? לעבור על כל הסטטוס של מצב ביטחון הפנים במדינת ישראל. שר מגיע לריאיון טלוויזיוני ולא מצליח להגיד כמה נרצחים. לא מצליח.
אז אדוני היושב-ראש, להגיד לך את האמת, אני לא מצפה הרבה מהממשלה הזאת, ואני לא יודע אם מישהו מצפה מהממשלה הזאת, ואני חושב שגם אזרחי ישראל לא מצפים. כשמביאים לנו תקציב של גזרות, כל משפחה מאיתנו תרגיש את זה, ותרגיש את זה קשה מאוד, כי היא תצטרך לשלם הרבה הרבה יותר כסף בשביל לחיות במדינת ישראל, כאשר ההכנסה שלה רק בירידה. תודה רבה.
2,163 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.