קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבושה של מדינת ישראל שם ביציע שמסתובב שוב בלי תג, ערב טוב לכולם. חבל שגם חמק פה קפטן ואטורי, ככה הייתי מקבל באמת שניים במחיר אחד, לדבר עליכם.
אין שר. אוקיי, אז אין לי זמן? איך זה עובד?
איפה הוא? איפה הוא? אה, הוא פה?
תראה, חשבתי הרבה על מה לדבר, אבל אין לי כבר מה לדבר על באמת הוד רוממותו הוגה הדעות בן ימינו, השני רק לעמית הלוי וקפטן ואטורי, משה מירון. אבל כן אני רוצה לדבר על מה שאתה מייצג. אתה מייצג בעצם את ההשחתה שעוברת מדינת ישראל. אנחנו רואים את זה בדמות שלך שיושבת מחייכת כמו – עזוב, אני לא, לא נמשיך – ואנחנו גם רואים את זה בשלבים אחרים שקורים פה במשכן. אנחנו רואים את זה כשבאים אנשי מקצוע ומדברים אליהם בצורה באמת זוועתית, גם חברי הכנסת, גם הציבור.
אנחנו רואים את זה בתופעה שקיימת היום גם בין נבחרי הציבור. אם אנחנו מדברים, ונדבר, אני מניח, ביום רביעי על הכול שפיט, בממשלת ישראל ובעשר השנים האחרונות במדינת ישראל – הכול פלילי. פעם אם היית עושה משהו פלילי והיו תופסים אותך – מהבושה היית נשאר בבית, או לא מתיימר להתמודד למשרות ציבוריות. היום הבושה יושבת פה. היום אם יש לנו משהו פלילי, אם תפסו אותנו חס וחלילה עושים משהו לא טוב – אתה מקבל נקודות על זה.
מחר יש בחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל. אני לא עורך דין, אבל תסכימו איתי שבמידה מסוימת צריכה להיות איזו מידה של הגינות וצדק. בסוף עורך דין הוא מטעם החוק, מייצג את החוק, בא לדבר על החוק. אבל זה לא משנה. יושב בן אדם היום, מתמודד סופר-לגיטימי וכנראה בעל סיכויים לנצח – וזה בסדר גמור במדינה שלנו. כי במדינה שלנו, אם אתה ראש ממשלה תחת כתב אישום, אתה מקבל קולות על זה. לכן, ראשי עיריות שהורשעו וישבו בכלא – –
– – הם רק מרוויחים מזה. הם מרשים לעצמם להתמודד גם תחת כתב אישום, וגם אחרי שריצו את זמנם, הם מגיעים ומתמודדים שוב. אתה רואה את זה אצל ראשי רשויות, אם זה בת ים, יש ברמת השרון; אתה רואה את זה בדרג הפקידותי; אתה רואה את זה בדרג המיניסטריאלי. אנחנו היום נמצאים במדינה שהיא סמל ומודל לשחיתות בת-קיימא. כי אם אתם עוברים היום עבירה פלילית, אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, אני רוצה לבשר לכם את הבשורה המתוקה – –
– – שיש לכם היכולת והזכות לחלום על מקום בפרלמנט הישראלי, כי הבושה היא פה, והיא גם שם.
393 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.