קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. איזה כיף זה לעלות לפה ולשמוע את חברת הכנסת טלי גוטליב אומרת לנו גם כן, בצורה די ברורה, שמה שרואים משם לא רואים מכאן. נכון?
היכולת הזו, כשמדברים על משילות ועל הפרדת רשויות ועל כמה הפרדת רשויות באמת חשובה, אז בואו נתחיל מהפרדת הרשויות החשובה ביותר – בואו נדאג שהכנסת לא תהיה חותמת גומי של הממשלה, כי אין הפרדת רשויות אמיתית בין הכנסת לממשלה. לפני שאנחנו דואגים לחסל את האיזונים והבלמים בין הרשות השופטת למבצעת והופכים גם אותן לאחת, בואו נדאג שיהיו איזונים ובלמים בין הכנסת לרשות המבצעת.
למשל אפשר לדאוג ששרים שמתמנים – כולם צריכים להתפטר מהכנסת, והם לא יכולים לחזור בחזרה. ברגע שהם יתחייבו להיות שרים הכנסת תהיה עצמאית ואת חברי הכנסת לא יהיה אפשר לנפנף ולהגיד: רגע, אם אתה לא מצביע עם הקואליציה השר הזה יחזור. להחליט שהם יהיו קבועים.
למשל – נהדר. בוא נראה. ואתם יודעים מה עוד אפשר לעשות?
– – אולי לא יחליטו מי ישב בוועדה כזו או אחרת. ואולי מנגנון – כן פיטורים מסוימים בעילה מסוימת מוועדות. אוקיי?
תקשיב, קודם כול היו לי מספר חקיקות בעניין הזה. אני יכולה להראות לך, גם מכנסות קודמות. אני יכולה להראות לך. אגב, גם כשישבתי כמעט בכיסא שלך, שם מהליכוד, ניסיתי לא פעם לקדם את החקיקות האלה – אגב, גם בכנסת הקודמת. מה לעשות, זה תהליך. והינה, אני שולחת את היד, אופיר. אתה מוכן עכשיו ללכת איתי לחקיקה כזו, שתפריד, שתיתן יותר סמכויות לכנסת – –
– – בשביל הפרדת רשויות אמיתית? בשביל משילות אמיתית ודמוקרטיה אמיתית?
תקשיב, אופיר, אפשר להגיד כמה דברים. אבל אני לא פעם לא פחדתי על הכיסא שלי בשביל להגיד את מה שחשבתי שהוא נכון וכדי לעשות את מה שאני האמנתי שהוא נכון. לא משנה איפה הייתי – ומי כמוך יודע את זה, נכון?
אז תאמין לי – גם החקיקות האלה. לצערי אני לא הייתי יושב-ראש הכנסת, אני לא הייתי שרת הפנים, אני לא הייתי שרה כזו או אחרת – –
– – ואני דרשתי את זה. אגב, העליתי את החוק הזה.
תקשיב, אופיר, גם בקואליציה של 61, עם הליכוד – אתה יודע כמה אני התעקשתי כדי להעביר את הדברים האלה, ולא פעם שמו מקלות בגלגלים. למה? כי יש אנשים שהאינטרס שלהם הוא שלא תהיה הפרדה – –
אז אני רוצה רק עוד חצי דקה, כי זה היה ככה ביני לבין אופיר. כי בכל זאת – – –
אז עוד משפט. משפט על העניין של הרבנות הראשית. תראו, לא יכול להיות. הציבור מסתכל עלינו. גם עם החוק הזה עכשיו, של הדחייה של הבחירות לרבנות הראשית, אתם צריכים לזכור שהציבור תמיד מסתכל עלינו. וככל שאתם מנסים לעשות חוקים פרסונליים, חוקים שמתאימים לצד כזה או אחר, או שמנסים להכשיר את הבן-של, את האח-של, כל מיני דברים כאלה – יש ציבור שלם שמסתכל עלינו, נבחרי הציבור, והוא מאבד את האמון בנבחרי הציבור שלו.
476 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.