קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו, חברי כנסת, חברי הכנסת הערבים, לאורך שנים, תמיד אומרים: אנחנו לא רוצים להתערב בענייני הדת שלכם, ואתם אל תתערבו בנושאי הדת שלנו. לצערי הרב, ממשיכים להתערב בנושאים שלנו.
כל החלטה שלנו היום – הוא לא מפריע לי – כל החלטה שלנו היום, אם בעד, נגד, או הימנעות, או אי-השתתפות, היא התערבות, היא אמירה. מה עוד שזה קרב בין דרעי ליושב-ראש מבוכה יהודית.
אפרופו מבוכה יהודית, ראיתי את החרדים היהודים הקיצוניים שמתפללים בסטלה מאריס בחיפה, אבל לא ראיתי שיש סערה. אם מישהו היה עושה את זה בבית כנסת בצרפת, למשל, התגובה הייתה נשמעת יותר. אני אומר לכם שזה זעזע את הציבור הערבי באופן כללי, ואת הציבור הערבי הנוצרי בארץ. מאוד זעזע אותם. נפגעו קשות. נפגעו קשות. ונפגעו יותר מהתגובה הרופסת של מנהיגי המדינה, של אנשים כאן. זה כבר שנים שהאנשים האלה מנסים לפגוע בכנסיות בחיפה, וכבר שנים, שבוע אחרי שבוע, קיצוניים יהודים יורקים על כמרים בכנסיות בעיר העתיקה או פוגעים בהם או עושים פרובוקציות בדלת של הכנסייה. גופשטיין קרא בעבר לשרוף כנסיות. גופשטיין הזה שקרא לשרוף כנסיות ישב פה לפני כמה שעות עם קציני משטרה, שאחד מהם הסתחבק איתו. במקום להושיב אותו מאחורי סורג ובריח, הוא מסתחבק איתו. הוא והמשתין הלאומי – גם הוא ישב. המשתין הלאומי שלכם, של היהודים, ישב שם, שניהם, החנמאל הזה, לא יודע מה השם שלו, וגופשטיין עם שני קציני משטרה.
"משטרת הגבעות" צריך לקרוא לה. איך אפשר? לכן אני חושב שכל חבר כנסת חרדי כאן צריך לגנות את הפגיעה בכנסיות וברגשות של הנוצרים וצריך לחוקק חוק שאסור לפגוע בסמלי דת. יש חוק כזה, אבל יותר.
כי אנשים – ובזה אני מסיים – כי אנשים מרגישים שהם עושים את זה ואין הרתעה, אין גינוי, אין הוקעה.
275 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.