קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקשת לחזק את גיבורי היום, הלוחמים מימ"ס איו"ש ומסיירת צנחנים, שלוחמים במסגרת פעילות מבצעית עיקשת יום-יום, שעה-שעה, למיגור תשתיות טרור בצפון השומרון ובג'נין בפרט. ומכאן נעלה על נס את פועלם ואת פעילותם המבצעית.
אנחנו דנים היום בהצעת חוק להארכת כהונת רבנים ראשיים. אף שהחוק במהותו קובע שתהיה כהונה קצובה, המפלגות החרדיות מובילות את כולנו לחוקק הוראת שעה משיקולים פרסונליים גרידא. זה כמובן על מנת להרוויח זמן ולקבוע סידור עבודה למקורבים, וזאת מבלי לגרוע מכישוריו של אף מועמד כזה או אחר.
אני שואלת את עצמי מה אמורים להרגיש אזרחי ישראל אל מול התהליך העקום הזה? האם הרבנות הראשית לישראל היא לא מוסד רבני עליון עבור כולם? הרבנים הראשיים מקבלים החלטות שמשפיעות על חיי היום-יום של כולנו, בלא יוצא מן הכלל, אגב, גם על הציבור החילוני, בין אם מדובר בנישואים, בגירושים, בכשרות, בלוויות, בגיור ודברים דומים. כיצד ייתכן שבמשך שנים המועדון הסגור הזה ממשיך להחליט בעצמו מי יעמוד בראשו, ומי יקבל את ההחלטות שמשפיעות על כולנו? איפה הייצוג של שאר חלקי העם בקבלת ההחלטה הכל-כך חשובה הזאת?
הרבנות הראשית היא גוף שכבר שנים סובל מחוסר אמון הציבור; במקום לחזק אותו ולהחזיר לציבור את האמון בגוף הזה, ממשיכה ההנהגה החרדית לסגור דילים ולקדם מקורבים. הציפייה הבסיסית של כל אזרח במדינה היא שהרבנות הראשית והעומד בראשה יהיו גורם מקצועי קודם כול, שנבחר על בסיס שיקולים מקצועיים, ושוב – זאת כמובן מבלי להטיל דופי במתמודדים. אבל זו דרכה של הממשלה הזאת בכל הנוגע למינויים: זה שישה חודשים אנחנו רואים ממשלה שבוועדת שרים עוסקת באישור מינויים של מקורבים, שנפסלים על ידי הנציבות וחוזר חלילה – או מפאת היעדר התאמה, או מפאת הליך לא תקין, זה לא משנה – רק תהליכים שנפסלים.
אז אם שאלתם את עצמכם למה הציבור בישראל מאבד משנה לשנה את האמון במוסדות השלטון שלו, זאת בדיוק הסיבה – דילים וקידום מקורבים. אתם נבחרי הציבור, ממשלת ישראל, העם נושא אליכם את עיניו. המינימום שאתם יכולים לעשות הוא לנהוג בהגינות.
זה לא מגיע לציבור שלנו, שמאס בדילים שנסגרים על חשבונו ומעל ראשו. תודה, אדוני.
327 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.