קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, אין דבר יותר נכון או יותר אמיתי מזה שהממשלה הזאת אוהבת חוקים פרסונליים. עכשיו אנחנו דנים על חוק הרבנות הראשית, ואז אם זה האח, החבר, האבא. קוראים לזה נפוטיזם. אפרופו חוקים פרסונליים, אז היו לנו חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, חוק הנבצרות, חוק המתנות, ועכשיו יש לנו גם חוק באריזת מתנה שלפני שבוע הועבר בקריאה טרומית – חוק לכבודו של בועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה. אז לפני קצת פחות משבועיים באמת עברה כאן בקריאה טרומית הצעת החוק של חבר הכנסת עמית הלוי שנועדה לאפשר לבועז יוסף להתמודד בבחירות לראשות עיריית טבריה כבר באוקטובר הקרוב. הצעת החוק הפרסונלית הזאת של חבר הכנסת הלוי זוכה להליך בזק ומחר תעלה לדיון בוועדת הפנים להכנה לקריאה ראשונה.
ראש ועדה קרואה הוא עובד ציבור שממונה על ידי משרד הפנים. עם מינויו לתפקיד הוא יודע מראש שהחוק לא מאפשר לו להתמודד בבחירות לראשות העיר שאותה הוא מונה לנהל, ושאם יבקש להתמודד הוא מחויב בתקופת צינון של קדנציה אחת. אז מה עושים כשבועז יוסף, ראש הוועדה הקרואה בטבריה, המקורב ליושב-ראש ש"ס אריה דרעי, רוצה להתמודד בבחירות לראשות העיר בטבריה? משנים את כללי המשחק. מחוקקים חוק פרסונלי מושחת, שמאפשר לו להתמודד; עושים את זה בדחיפות רבה עם פטור מחובת הנחה בפני הכנסת; מקדמים אותו בהליך מזורז באופן שעוקף הצעות חוק חשובות לכלל הציבור ולא רק לאדם אחד – שחלילה המועמד המועדף לא יפספס זמן בקמפיין יקר, כי הרי הבחירות ממש מעבר לפינה.
יש סיבה שהחוק היום לא מאפשר לראש ועדה קרואה להתמודד בבחירות לרשויות מקומיות. החוק הקיים נועד למנוע ממועמד יתרון שהוא לא דמוקרטי; החוק הקיים נועד למנוע ניגוד עניינים; החוק הקיים נועד למנוע שחיתות. אבל בממשלת הכאוס מבקשים לשנות את החוק הזה ארבעה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות; לשנות את כללי המשחק כשהמשחק כבר בעיצומו – ללא איזונים, ללא בלמים, ללא מינהל תקין, ללא הליך ראוי. את עמית הלוי מהליכוד ואת 46 חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק המפוקפק זה לא מעניין; שחיתות לא מטרידה אותם; ניגוד עניינים לא מטריד אותם; הטיית בחירות לטובת מועמד שהמלך דרעי חפץ ביקרו לא מטרידה אותם; שמירה על הדמוקרטיה לא מטרידה אותם. אז הם מחוקקים חוק פרסונלי ומושחת ממש כמו שהממשלה הזאת אוהבת. אז אחריהם המבול ולעזאזל הדמוקרטיה.
352 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.