קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ביקשתי את רשות הדיבור לדבר על ההפיכה המשטרית. כשנכנסתי לכאן שמעתי אותך מתייחס, שמעתי את החברים מתייחסים, שמעתי את להט הרוחות, והאמת היא שגם זכרתי ביושר ששליש מחברי הממשלה לא מבינים את השיח.
על השולחן שלי יש ספר שכתב אותו יקי חץ, צנחן שלחם ב-67', ב-6 ביוני, בגבעת התחמושת, זכה בעיטור המופת ולאחר מכן זכה בפרס לביטחון ישראל. הוא שירת את מדינת ישראל הרבה מאוד שנים. בספר הזה הוא מגולל את ההתרחשויות שהיו בגבעת התחמושת ב-6 ביוני 67'. הייתי בן שמונה. לאור מה ששמעתי פה עכשיו בחרתי קטע אחד קטן שבו – תשימו לב, באמת תשימו לב מה הוא אומר. חבר הכנסת אופיר כץ, אני אשמח אם לא תפנה לי את גבך ותקשיב למה שאני אומר, כי זה מדבר על הקואליציה. במקום שאני אספר לכם את הקרב הנוראי שהיה בגבעת התחמושת בדרך לשחרור ירושלים הקדושה, אני מקריא לכם מקטע קטן, שלצערי לא מוכר על ידי רבים מאוד מחברי הממשלה.
אני זוכר היטב ויכוח מקומי שהתלהט באחד הערבים שלפני המלחמה. היינו בכוננות – כן, יש דבר כזה – ההמתנה וחוסר הידיעה מתחו את עצבינו עד לקצה, וקוצר הרוח חלחל להתנהגות של כולנו. מחנה שורק, שבו היינו, היה מקום מדכא ומלא בברחשים נוראיים, שממש התעללו בנו. את הלילות העברנו בתורנות שמירות. וממש כמו בטירונות – ואת זה באמת לא כולם מכירים – גם שם השיבוצים הטובים ביותר היו או בתחילת הלילה או בסוף הלילה, על מנת להרוויח כמה שעות שינה ברציפות. מה פתאום אתה עולה לשמור? פתאום נשמעה צעקה, איך סידרת לך שוב את השמירה הנוחה? כמו כולם סובבתי את הראש כדי לראות מה קורה, ובתוך שניות הצעקות הפכו לדחיפות ואז למכות. לא חושב שראיתי כאלה מכות בחיי. שני חבר'ה מהחזקים ביותר במחלקה פשוט הסתערו זה על זה והכו אחד את השני עד זוב דם. מייד ניסינו להפריד, אבל זה לא היה קל. נדרשו שלושה חבר'ה כדי למשוך אחורה כל אחד מהניצים. אין לי מושג אם זה קרה רק בגלל הוויכוח על השמירה או שהיה רקע אחר למריבה, אבל יומיים אחרי אותו אירוע, שני הבחורים כבר היו מתים בגבעת התחמושת.
ואני אומר לכם, חברים, מהנמשל של האירוע הזה: אנחנו רבים אחד עם השני, אנחנו מכים אחד את השני, אנחנו לא מדברים אחד עם השני, בין שזה יהיה ויכוח כמו שהוא ויכוח, ובין שזה יהיה ערוץ חקיקה שהוא כוחני ומנצל את הדבר הזה במקום לדבר אחד עם השני. אז מה שיקרה, ילכו מכות; אז מה שיקרה, ירד דם; אז מה שיקרה, שנשכב כולנו מתים, אני מקווה רק במובן המטפורי של המילה, כי הדמוקרטיה באמת תהיה בסכנה. אסור לנו להרביץ אחד לשני. כדאי לנו לדבר אחד עם השני. כדאי פשוט מאוד לעצור את כל התהליך הזה ולשבת ולדבר. תודה רבה.
434 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.