הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה, נכחתי בחלק מהדיונים, אכן ביטאנו את דעתנו, אבל אצלנו יש כלל תלמודי – אתה עובר ליד חבר הכנסת ארבל, הוא יגיד לך – הפה שאסר הוא הפה שהתיר. או: פרט שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא. אתה מקבל פרט? אל תבחר. תקבל את מתווה הנשיא. אל תגיד: אני מקבל את הדבר הזה, ותציין פה יותר מפעם אחת "בהתאם למתווה הנשיא"; אתה רוצה, תקבל את מתווה הנשיא, יהיה אפשר לדבר. עד אז – – –

עד אז, מה שהעברתם פה – אתם יודעים את זה – זה חוק שנועד לפתור בעיה אישית, ואני, חבל לי על זה, בגלל שבאמת חלק מהתיקונים יש בהם היגיון. אבל תסתכלו מה אתם עושים: הציבור בישראל רואה את רצף החוקים האלה – ואני צריך להגיד לך משהו, אופיר, כן, אני לא סומך על שיקול דעתו של ראש הממשלה. אני לא יודע אם אתה מתפלא על זה, אבל אם אנחנו דנים בוועדה אחרת, בקומה אחרת, במתנות לבן של ראש הממשלה, אז אני לא סומך על ראש הממשלה, בגלל שאם ראש הממשלה היה באמת ערני לעניין הזה, אז הוא היה אומר: אל תביאו את החוק הזה בשביל הבן שלי – – –

אל תביאו את החוק הזה בשביל הבן שלי. הרי מה אתה עושה בחוק ההוא? אתה נותן לבן של ראש הממשלה – לא משנה מי זה ראש הממשלה – השתלחויות, השתלחויות, השתלחויות, ועורכי דין כבר במתנות.

אבל אני רוצה להגיד לך יותר מזה: אני חושב שמה שאתם לא מבינים זה שמה שהאנשים ברחובות מבינים זה שאתם לא רק מדרדרים את היהדות אלא גוזלים אותה מאותם אנשים שאולי לא לבושים בדיוק כמוכם. דרך אגב, כבר פגעתם גם בלבוש הזה. זה כבר לא נהיה לבוש מכובד. חיברתם שוחד ומרמה להפרת אמונה.

אני אומר עוד פעם: שוחד ומרמה הולך יחד עם הפרת אמונה, אבל לא הולך יחד עם הכיפה ועם הלבוש של כולנו. וזה כואב מאוד. חיברתם שוב פעם יהדות לשחיתות, לאורך הרבה זמן, לכוחניות. עוד מעט גם נדון בטח בחוק החמץ, כאילו מישהו מהיושבים באולם הזה מאמין שכתוצאה מחוק החמץ יהיה השנה בבתי החולים פחות חמץ. הרי כולנו יודעים שיהיה הרבה יותר חמץ. אתם חושבים – –

– – שמפריע לאנשים שמחטטים רק בתיקים שלהם? שנים אתם מחטטים בכיסים שלהם, ולוקחים מהם לדברים שהם לא מאמינים בהם. עכשיו גם זה מתחבר לאותו פוגרום שאתם רוצים להשית על כולנו. תודה.