הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, קודם כול, עם כל הכבוד, קשה להתעלם מהדברים שאמרת עכשיו. אני באמת חושב שעם כל הכבוד, לא אתם אלה שיכולים לבקר את המילואימניקים שלנו.

אגיד לך יותר מזה.

רגע, שנייה – לא, אתה ביקרת.

אמרת שהם על תנאי, ואני רוצה להגיד לך משהו, שהניסיון שלך להעמיד – שזה או לשרת בצבא או להיות דתי – הוא ניסיון של דיכוטומיה.

רגע, אני מדבר איתך.

אני אומר לך, אז אני אומר לך שאפשר להיות איש דתי ולשרת במילואים. להפך, אני מבין את הדת כמי שמחייבת אותי ללכת ולשרת את המדינה. אני לא מבין את הפרשנות שלך לדת, אבל בוודאי שהייתי נזהר מאוד מלדבר – דווקא כמי שאמר ואומר גם עכשיו נגד סרבנות, בוודאי שהייתי נזהר מאנשים שלא שירתו יום אחר שיגידו משהו לגבי אנשים שעשרות שנים מקריבים למען המדינה.

ואולי גם על רקע הדברים האלה, ובכלל על רקע הקרעים הפנימיים והחרדה של כולנו מכיצד ייראו טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות הקרובים, יש אולי צעד אחד שאפשר לעשות ביחד, צעד שיבטא ערבות הדדית. בשנה שעברה כיהנתי כיושב-ראש ועדת השרים לטקסים וסמלים, ואנחנו ביטלנו את מופע הזיקוקים הרועשים בטקס המרכזי בהר הרצל. בעקבות כך, ביטלו עוד עשרות רשויות את המופעים, וכל זאת נעשה למען אותם לוחמים שמתמודדים עם פוסט-טראומה. עבור חלק ממתמודדי הפוסט-טראומה, פיצוצי הזיקוקים בשמיים נחווים כיריות בשדה הקרב וגורמים להם לתגובות קשות. עבורנו, הציבור הרחב, זה אולי חמש דקות של מראה יפה בשמיים; עבורם זה תחושה של חזרה לקרב וסערת נפש לא פשוטה.

אחד מאלה, אגב, שדחפו אותי להחלטה על פירוטכניקה שקטה הוא חבר קרוב שמתמודד עם פוסט טראומה. הוא היה לוחם אמיץ בדובדבן ובימ"מ, היה באין-סוף היתקלויות, הציל אין-סוף חיים. גם היום, אגב, הוא אומר שהוא מאוהב במדינה ושהיה חוזר על הכול ומשלם כל מחיר עבורה. הוא רק ביקש שלפחות את הכאב של חזרה לשדה הקרב, כתוצאה מפיצוצי הזיקוקים, נחסוך לו. אותו חבר, ועוד לוחמים רבים שחזרו פגועים מהקרב, הם שהניעו אותנו בשנה שעברה בביטול מופע הזיקוקים. בעקבות ביטול המופע גם השנה לשמחתי קיבלו את ההחלטה הזו, ועוד עשרות רשויות נוספות כבר הצטרפו לזה. רבים מבין נפגעי הפוסט-טראומה סיפרו שהשנה שעברה זו הייתה השנה הראשונה שהם יצאו מביתם בליל העצמאות והשתתפו בחגיגות. כך נראית ערבות הדדית.

לשמחתי, המסורת, כמו שאמרתי, נמשכת גם השנה, וזה הזמן של כלל ראשי הרשויות בארץ לגלות אחריות וסולידריות ולהודיע שגם בתחומם המופעים הללו לא יתקיימו. זה הזמן של כולנו לפעול כדי שבעיר שלנו לא יהיו פיצוצים רועשים, אבל כן יהיה מקום לכולנו. זה הזמן של כולנו לביחד ישראלי. תודה רבה.