קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב. לפני שלושה שבועות הצבענו כאן במליאה על הקמת ועדה מיוחדת, שכל ייעודה היה לדון בחוק פרסונלי מאוד מפוקפק, שנועד להכשיר את מינויו של עבריין מורשע, אריה דרעי – להכשיר אותו כשר. גם דנו, כמובן, בחוק הנבצרות, הפרסונלי לא פחות. במקום שהדיון בחוקים המושחתים האלה יתקיים בוועדת החוקה, לשם הם כמובן שייכים, הוקמה ועדה מיוחדת, העיקר לא לעכב, חלילה, את דיוני חוקי ההפיכה המשטרית, שלהם מקדישה ועדת החוקה את כל זמנה.
בלילה שבו הצבענו על הקמת הוועדה המיוחדת לענייני חוקי השחיתות הפרסונליים, אמרתי שהממשלה הזאת לוקה בחיפזון טרמינלי, ונמצאת בריצת אמוק מטורפת של חקיקה, שתביא את סופה של הדמוקרטיה הישראלית. אמרתי גם שדיבורי הקואליציה על הידברות הם דיבורי סרק, סרק, סרק, שאין מאחוריהם כוונה. אכן, זה המצב. מאז ראינו איך החקיקה ממשיכה ללא הפוגה, ואיך כל מתווה של פשרה, כולל מתווה העם של כבוד נשיא המדינה, נזרק לפח האשפה. שלושה שבועות ישבתי בדיוני הוועדה המיוחדת, העמקתי בחוק, הקשבתי קשב רב לכל המומחים, וגם שאלתי שאלות נוקבות, שהתשובות שניתנו להן פשוט בלתי נתפסות.
שאלתי אם במסגרת החוק המוצע ניתן יהיה למנות אסיר כשר בעודו יושב בכלא. חבר הכנסת מש"ס, ארבל, מייד ענה בחיוב. היועץ המשפטי כמובן הסתייג, וארבל ניסה להסביר, אבל את הנחרצות והטבעיות שבהן הוא ענה לשאלה בדבר מינוי של אסיר לשר בממשלת ישראל – את זה, את המהירות הזו קשה לי לשכוח. עוד שאלתי האם במסגרת החוק המוצע יוכל ראש הממשלה למנות את בנו או את רעייתו לתפקיד שר או שרה בממשלה. גם הפעם, כמובן, נעניתי בחיוב. הקריטריונים העיקריים שנדרשים על פי החוק, פחות או יותר, הם שלשר המיועד תהיה אזרחות ישראלית, ושימלאו לו 21 שנים. תיאורטית, הרי מינוי כזה אפשרי גם היום, אם כי היום כמובן יהיה עליו לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית ובמבחן הסבירות, ואם אינו ראוי – המינוי ייפסל.
במציאות החדשה שמייצרים לנו לא תהיה ביקורת שיפוטית. ירצה ראש הממשלה וירצו רוב חברי הכנסת, הרי כל ארחי-פרחי יוכל להיות שר בממשלת ישראל. על החוק הפרסונלי המושחת הזה, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) – החוק הפרסונלי המושחת הזה, שאפילו בציבור הדתי הרוב הגדול מתנגד לו – אנחנו עומדים להצביע הערב הזה. בושה. בושה. בושה.
347 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.