הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברותיי וחברתי השרה, אנחנו מבהילים את עצמנו במשבר חוקתי. משבר חוקתי זה אירוע קשה, קשה מאוד. אבל אני רוצה לשאול את חבריי מהקואליציה: האם אני מזהה נכון את התשובה היחידה אפשרית? חוק שיחוקק כאן ויהיה מי שיעתור כנגדו לבית המשפט, לבג"ץ, יקבל מן הסתם פסיקה כעבור כמה ימים, שבועות – כמה שזה ייקח. אז תהיה פסיקה. עכשיו, אין פה מצב של משבר חוקתי, או שהממשלה מקבלת את מה שהיא רוצה – כלומר, החוק שהיא העבירה התקבל – ואז בין אם הציבור, האופוזיציה, מרוצים או לא מרוצים, החוק הזה כשר כדין, או שהפסיקה היא שהחוק אינו חוקתי, אינו תקין, כפי שהיה בחוק הראשון, שעליו אנחנו מדברים כרגע.

אני רוצה ברשותכם לבשר לאומה, שעומדת ומתבוננת עלינו בשקיקה, שלא עולה על דעתכם או על דעתה של הממשלה שלא לציית לפסיקת בג"ץ. הרי זה כל הסיפור. אני אספר לכם את מה שאני אומר לאנשיי. אני אומר: חברים, תרגיעו. יש מספיק בעיות מחוץ לעניין החוקי או החוקתי, יש אי-הסכמות בנושא המסוים הזה, והן התגלו לנו עכשיו, אבל לא צריך להבהיל את עצמנו בעוד עניין, בכך שהממשלה שלנו, חס ושלום, לא תקבל את פסיקת בג"ץ.

אני אשמח לדעת אם אני צודק או לא. אני אומר את זה בכנות. אני משוכנע, שכפי שהממשלה קיבלה – באי-הסכמה, בנזיפה, בכעס – את הפסיקה הקודמת, היא תקבל כל פסיקה. היא בוודאי תאהב אם זה יהיה לטובתה, והיא תקבל בהרכנת ראש ובהתמרמרות אם זה יהיה נגדה. זה הסיפור. ואני מציע שאנחנו נרגיע את העם היושב בציון, ונבשר את סוף הפרק, את סוף הסיפור. זה הנושא העיקרי שאני רוצה עליו תשובה, מעניינת אותי התשובה. אני חושב שזה הדבר היחיד שמעניין את מדינת ישראל. לאזרחי ישראל אין בעיה, אין דבר וחצי דבר, עם ויכוחים מהותיים שבאים לידי ביטוי ברפורמה או בהפיכה השלטונית – נקרא לזה איך שנרצה. מה שאזרחי ישראל חרדים לו זה שממשלת ישראל לא תכבד ולא תכוף את ראשה בפני פסיקת בית המשפט העליון. תודה רבה.