קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, היות שהולך להיות לנו לילה מאוד מאוד ארוך, וכנראה שנעלה על הדוכן הזה עוד מספר פעמים, אני רוצה לפתוח בשיר, או יותר נכון בשירה: "ביבי, שלום, / מדברת אני, / נתינה די סטנדרטית / שלך! אדוני, / לא מבחירה, / בחרתי אחרת, / קיוויתי לדרך יותר הגונה; / דרך שבה גם אני / ל ה ט ב ק י ת / ארגיש שאינני לגמרי שונה. // ספר לי מדוע / ספר לי כיצד, / אם עליתי לארץ לגמרי לבד / וחתמתי גם קבע בצבא כה נכבד / וזעקתי בשטח 'כולנו אחד!' / עדיין פה חשה כמו נטל נפרד? / הסתכל בעיניי / ודבר מהלב: / מה זה מפריע לך?! / זה כואב? / זה לא נראה טוב בעיניי האויב? / מה?! תנמק, / תגדיר עמדתך. / אל תספר לי / שאין זה אתה, / שגורמים אחרים מעוותים דעתך, / ואם זה המקרה / אז תחליף. זה פאסה! / אדוני החשוב / לידך בכיסא / יושב הומופוב! ולא סתם, עוד גאה! / ויושבים גזענים! ושונאים! והרבה! // האם זה פסול בעינייך, אחי, / שארצה יום אחד לחיות עם אשתי? / לנטוע פה בית שלם, אמיתי? / מה? זה לא... יהודי בעינייך? / זה לא מזוקק וטהור לשריך? // תעשה לי טובה / גם אתה כבר מבין / ששאר העולם מתעורר ומסכים / שאין זה עניין של מגדר או צבעים / שכשיש אהבה אז אין שום חוקים. / ולי אין כוחות / לנסות להעיר / מוחות חשוכים / ולצאת מהעיר / להגיע אליך / ליום של 'זכויות' / גיב מי א ברייק / חשבת להיות? // ביבי / 'חבר' / אין מה לדבר / איבדת אותי כבר מזמן.... / מי סופר... / כמות החוקים שהפלתם בכנסת / יצרה קהילה חזקה / אך כועסת. // אז היכונו, הפעם תהיה הפיכה, / נצעד עם כרזות ושירי מחאה. / ביבי, / הזהרנו, / הכול בידך. / נילחם / בבורות / ונברא / אהבה".
תודה רבה. רגע, צריך לתת קרדיט למי שכתבה את השיר הזה. הלוואי שהייתי כותבת את זה, הלוואי. זאת מיקה בן שאול, האדירה והאלופה, ואני ממש ממש ממליצה לכם לעקוב אחריה.
343 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.