הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים דיון בוועדת הפנים, שבו משרד השיכון הציג את התוכניות שלו למצוקת הדיור בארץ. בוועדה הופיע גם מנכ"ל רמ"י, וכששאלתי אותו בצורה ישירה: האם התפקיד של רמ"י, בנוסף לבינוי והשיכון של המשרד, הוא גם להרוס בנגב? הוא אמר בעזות מצח: כן, תפקידנו ברמ"י להרוס. והוא אמר גם שהם שכללו את השיטות למעקב אחר הבנייה, שלהגדרתם, איך שהם מגדירים אותה, היא בנייה בלתי חוקית, ושבכל בנייה כזאת הם יגיעו ויהרסו.

אני רוצה לשאול אם בזמן שחושבים על מצוקת הדיור ויש את הכפרים הלא-מוכרים בנגב, כאשר לאנשים אין שום אפשרות לפנות לכל גוף תכנוני ולקבל אישור, הפתרון הוא לא בהריסות, הפתרון לא בדחפורים – הפתרון הוא להכיר בכפרים ולאפשר לאנשים להוציא היתרים ולתכנן את הבתים שלהם, כי במציאות שקיימת היום אין להם את האפשרות הזאת.

כבוד היושב-ראש, היום הוא יום חורפי ויום גשום, ושוב בנגב היה יום שחור. ביום גשום כזה וקר מגיעים הדחפורים לכפר הלא-מוכר תל ערד, למשפחת אלעמור, ומאלצים את האנשים להרוס את הבתים שלהם, ביום כזה. על פחות מזה יש אנשים שהגיעו להאג. מה שקרה היום בנגב, גם בתל ערד וגם בוואדי אל-נעם, שבאים והורסים לאנשים, זה פשע של ממשלה כלפי אזרחים. הפשע הזה בנגב צריך להיפסק. צריך להכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב, צריך לאפשר לאנשים לתכנן את החיים שלהם, ולא לדבר איתם בשפה של הריסות. השפה הזאת צריכה להיפסק. תודה רבה.