הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התורה מזהירה את מלך ישראל – אתה שומע, דודי? "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול". כך כתוב בדברים י"ז, בפרשת שופטים, זו הפרשה שמלמדת אותנו על חובותיו של השלטון ומזהירה אותנו מפני שחיתות אפשרית. מה זה "רום לבבו מאחיו"? אל תשכחו מאיפה באתם, אל תשכחו את צורכי העם. מה אתם עושים בשבילו, האם מישהו פה מקדם את צורכי העם?

יש כמה סוגים של שחיתות, אחד מהם – אתה שומע, רון?

חבר הכנסת רון כץ, תקשיב, יש כמה סוגים של שחיתות, אחד מהם שלטון ששוכח את המטרה שלו, שוכח שהוא שליח ציבור והופך את השלטון לאמצעי. כתוב בתורה "לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול". אבל מה, בממשלה הזו הכול נהיה או ימין או שמאל, נכון, דודי? מה שבצד של ביבי זה ימין; כל מי שמתנגד לשחיתות שלטונית, כל מי שבעד שלטון החוק, כל מי שבעד מינהל תקין, הוא שמאל. אתם יודעים, כל נביאי ישראל רדפו בחורמה אחרי השחיתות. אצלכם היו קוראים לנביאי ישראל "שמאלנים", "אנרכיסטים", או כמו שאחאב קרא לאליהו, "עוכר ישראל", כי אתם הפכתם את שלטון הימין בישראל למילה נרדפת לשחיתות.

הינה חוק שמונע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, חוק דרעי 2, בשפה העממית. שמעתי שצריך ייעוץ איך ואת מי למנות לשרים – השרים, שאחראים על החלק הביצועי של מדיניות הממשלה. הינה כמה טיפים: אפשר למנות אנשים מוכשרים, שעשו עבודה פרלמנטרית ראויה, כאלה שהגיעו עם ניסיון רלוונטי, לקחת נבחרי ציבור עם מוטיבציה אדירה לשינוי – מאיר כהן שר רווחה, מירב כהן שרה לשוויון חברתי, יש עוד הרבה דוגמאות טובות בממשלה הקודמת – ואז לא צריך ביקורת שיפוטית. נכון, מיקי לוי? לא צריך ביקורת ציבורית אם יש שרים ראויים. ממשלת נתניהו, אתם התבלבלתם כי אתם עובדים בשביל הציבור. לשם כך נבחרתם, ולא בשביל חוק פרסונלי ביבי, דרעי, ביבי, בן גביר. מתעסקים בעצמכם כל הזמן, שוכחים את המהות. שכחתם את מטרת הבית הזה, שכחתם את הציבור ששלח אתכם לכנסת.

והחוק הנפלא הזה – אל תתערבו לנו במינוי שרים. חוק דרעי 2 – אחרי שנפסל מלכהן כשר אתם באים ודורשים להחזיר אותו בדלת האחורית. זלזול בשלטון החוק, זלזול ברשות השופטת, זילות המאבק בשחיתות, כי שחיתות שלטונית נהייתה מילה גסה של שמאלנים. פעם חרדים היו קוראים לזה חילול השם, אדוני היושב-ראש.

על הדרך הורסים את תדמית הימין, סטנדרטים נמוכים כי הכול מותר, כל מי שמתנגד הוא שמאלני, ועכשיו גם שלא יתערבו לכם בעבירות.

אני אסיים. "לבלתי רום לבבו מאחיו", אתם יודעים איך הפסוק מסתיים? "למען יאריך ימים". אי-יציבות שלטונית, כאוס שלטוני, חמש מערכות בחירות בשלוש שנים – זה לא מקרי – סביב שאלה אחת, סביב מלך אחד ששכח את מטרת השלטון. תודה.