קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני רוצה ראשית לפתוח ולמסור את תנחומיי הכנים למשפחתו של אור, זיכרונו לברכה, שנרצח בפיגוע בדיזנגוף. יהיה זכרו ברוך. זה רגע מאוד מאוד כואב.
לענייננו. לפני כעשור עמד נתניהו על בימת האו"ם ונשא את הנאום המפורסם שלו; נשא את נאום הפצצה האיראנית, שבו הוא התריע מפני המרוץ של איראן לפצצה גרעינית, שתהווה איום קיומי על מדינת ישראל. היום אנחנו ניצבים בפני איום קיומי אחר: איום מבית. איראן קרובה מתמיד לפצצה הגרעינית, אבל את נתניהו זה כבר לא מעניין. במקום לעסוק כרגע כל-כולו בגיוס תמיכת העולם כדי לעצור את איראן, הוא עסוק בפירוק המדינה, הדמוקרטיה, הכלכלה והמוסדות.
אני לא צריך מומחים ולא צריך שום מידע מודיעיני מסווג כדי להבין את גודל האסון שלפנינו. שמענו כבר חודשיים וחצי את מיטב המשפטנים, בכירי הכלכלנים, ראשי זרועות הביטחון וכמובן מאות אלפי אזרחים שיוצאים בכל שבוע להפגין במטרה לעצור את האיום הקיומי הזה. אנחנו נמצאים בשעה רגישה מאוד. אם הפצצה הגרעינית הזו על הדמוקרטיה הישראלית תעבור, מדינת ישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית, והנשורת הגרעינית תחסל את הכלכלה, את הביטחון, את יחסי החוץ וכמובן גם את החברה.
אל תטעו, אנחנו נמצאים ימים ספורים מאסון; ימים ספורים מנקודת אל חזור. אתם יכולים לראות פה, בתרשים שלנו – – –
אנחנו נמצאים בפני – – – שנייה ושלישית. זה הקו האדום.
מרגע שתחצו את הקו הזה, מדינת ישראל לא תהיה דמוקרטית.
יש לנו רק עוד כמה ימים לעצור את ההפיכה המשטרית הזאת – –
– – ולהציל את הנס, את המפעל הציוני שנקרא מדינת ישראל. תודה רבה.
253 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.