אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, שרי הממשלה, מנחם בגין המנוח התייחס ליחסים בין ממשלה לאופוזיציה באומרו: "מן הדין שיושתתו על כבוד הדדי, כי חריפות התוכן אינה סותרת את הדר הביטוי". הדר – כמה שחסר בבית הזה.
עוד הוסיף ואמר: השנאה גורמת לאטימות אוזניים, להמתת רצון ההקשבה, לחיסול כושר השמיעה. הוסיף ואמר: ולכן לא אגזים אם אומר שאויבתה הראשונה של הדמוקרטיה היא השנאה.
תראו רבותיי, חברי הממשלה, כמעט 30 יום מאז הקמת הממשלה ואתם כבר יושבים סביב שולחן הממשלה וכאן בכנסת, אבל אני לא חושבת שיש אזרח במדינת ישראל – ולא רק אנחנו, כשלוחיו של הציבור כאן בבית הזה – שיכול לדלג על התיעוב, הבוז, שאתם מפגינים לחלקים נכבדים בחברה הישראלית. זה לא שאלה של ימין ושמאל. אני בטוחה שאתם ערים גם לקולות ליברליים, של ימנים ליברליים, שאומרים לכם: לא לזה פיללנו.
מנחם בגין היה יריב נוקב, וכחן, אידיאולוג, אופוזיציונר בנשמתו, וגם ידע להיות ראש ממשלה. אבל מה שבעיקר אני לקחתי מכל מה שלמדתי עליו זה שהייתה לו דאגה גדולה לעם ישראל. אתם, שאומרים שאתם תלמידיו והולכים בדרכו – אני חושבת ששכחתם מהי מנהיגות. מנהיגות שדואגת לעם ישראל על כל חלקיו. מנחם בגין, גם בפרשת אלטלנה וגם בנאומו חוצב הלהבות שהולך איתי רבות, כאשר אמר: "אשכנזי? עיראקי? – יהודים, אחים, לוחמים".
אני אגיד לך, קיש – תגחך, השר קיש. אתה שר החינוך – אשכנזי.
אמרת אשכנזי וגיחכת.
אתה יודע מה צורם לי? דווקא כמי שנלחמת באפליה בגזענות, כשאני שומעת את השיח – – –
לא, אמרת "אשכנזי" וצחקת.
אז אני מוכנה לשמוע. כן, בבקשה.
אין צורך, אתה אומר. אז אני אומר לך, השימוש הנלוז בהפרד ומשול בעם ישראל, בהסתה, בליבוי שנאה בתוך אחים – לאן זה ייקח?
אז עכשיו אנחנו דנים במשרד ירושלים ומסורת, שזה באמת מדהים – מחקתם את המילה "מורשת". ואם אני לוקחת את המילה מורשת, איזו מורשת תשאירו? איזו מורשת תשאירו? תתעסקו בדברים האמיתיים, בחיים עצמם.
אני מסיימת. ציין קינלי את המצב העגום והאלימות המשתוללת במערכת החינוך. תתעסקו בזה במקום לפרק – –
– – ולפגוע בדמוקרטיה, בכלבי השמירה.
רק משפט אחרון. לצערי, אני מבינה שגם העולים החדשים הולכים להיפגע. דיברתי עם יושב-ראש הוועדה לעלייה וקליטה. מפסיקים את מענקי ההסתגלות, ובכך גוזרים עוני על העולים החדשים. מעולם מדינת ישראל לא הפקירה עולים חדשים.
היום אנחנו התבשרנו – –
– – שהולכים להפסיק את מענקי ההסתגלות.
תודה, אדוני היושב ראש. לא צריך להיות כל כך קשוח – הכול בסדר.
בהצלחה בתפקידך. אפשר להגיד את זה גם בנחת, תודה.
388 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.