קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, היושב-ראש. שלום לכם, חברי הכנסת, השרים, חברות הכנסת. בואו נדבר, אדוני היושב-ראש, על האבסורד שבחדר. מכל האתגרים העצומים שעומדים בפנינו, הישראלים, מצאה לנכון ממשלת ישראל להתנפל דווקא על מערכת המשפט. זאת המשימה הגדולה, הקדושה, התכופה, המיידית, שעומדת בפני מדינת ישראל בעת הזאת.
אגב, מי מתנפל על המערכת שמגינה על שמה הטוב של ישראל בעמים? מי היא זו ומי הם שנכנסים לאטרף כדי לזעזע את הרשות השלטונית שמגינה, למשל, על מפקדי צה"ל שנוסעים לחו"ל? מי חותר תחת השופטים שמגינים כנגד עוולות השלטון באשר הוא, שעומדים, לדוגמה – נושא שאני מכיר מקרוב – על מיגון תושבי עזה, שמגינים על חרדים שחרדים מהחלטות לא סבירות? דווקא גורמים במערכת הפוליטית והמפלגתית – זו המערכת שזוכה לאמון הנמוך ביותר מהציבור. דווקא הגורמים הללו, אדוני היושב-ראש, הם שמאיימים על יציבותה של מערכת המשפט – כן, דווקא מערכת המשפט – שממשיכה לזכות באמון גבוה בציבור או מהציבור.
תגידו, חבריי שנמצאים כאן ושלא נמצאים כאן בממשלה, בקואליציה, אין כבר איום גרעין ואיום קונבנציונלי מכיוון איראן ובנותיה? זה הסתיים, הסיפור הזה? זה מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע? אין כבר חיזבאללה בצפון? נעלמו הג'יהאד האסלאמי והחמאס מהדרום? פתאום אין בעיית משילות, אין בעיית פרוטקשן, אין רציחות בחברה הערבית, אין אלימות בחברה היהודית, אין כבר מה לעשות במערכת החינוך. בזה אנחנו מתמקדים בשעות הקטנות של היום שעוד רגע יפציע. אין בעיות סביבה, אין שינויי אקלים שישפיעו על מחסור במזון, אין חקלאות להציל מקריסה.
ובבריאות – יש כבר בית חולים שני בנגב? תוחלת החיים בצפון ובדרום כבר השתוותה לזו שבמרכז? יוקר המחיה שדיברנו עליו כל כך הרבה נעלם? פערי התיווך נמחקו? האדם העובד מרוויח מספיק כדי להתקיים בכבוד? זה מה שאנחנו עושים לעת הזאת – עוסקים בקעקוע מערכת המשפט. זו המשימה הקדושה והראשונה של הממשלה הזו. בושה.
276 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.