תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בימים האחרונים אני עוקב בדאגה אחרי מצבו של הציבור הישראלי. אנחנו רואים סקרים ואנחנו מדברים עם אנשים, וכמובן מגיעים להפגנות. יש איזושהי תחושה שהצד הזה בבית החליט לומר ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. באמת לא מעניינים אותם. זו לא איזושהי קלישאה ואיזשהו משהו שאני נהנה לומר פה מצורך איזושהי הקנטה. לא. יש באמת תוכנית עבודה סדורה שאומרת – –
– – ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. כי אם מישהו היה עוקב אחרי מה שהבית הזה עשה בחודשים האחרונים, הוא לא היה מאמין. קמפיינים רצו על ביטחון אישי ורצו על יוקר המחיה ורצו על הגיל הרך ורצו על הרבה מאוד דברים, ובסופו של דבר, במשך חודשים הנושאים האלו לא עלו פה לדיון אחד. לא הייתה אף ועדה בבית הזה שהתעסקה בנושאים האלה; לא היה אף דיון אישי, מינורי, במקום הזה, במליאה הזו, שעסק בנושאים האלה. ואני באמת שואל: לא אכפת לכם? לא מעניין אתכם מה קורה ברחובות? מה קורה בציבור? 130,000 מפגינים במוצ"ש האחרון; אני מניח שיהיו הרבה יותר במוצ"ש הבא. ואתם תעלו מייד בכל מיני ציוצים וכתבות וראיונות ותגידו: הבחירות היו לפני חודשיים, אז אתם לא מעניינים אותנו. מה אתם מצפים שיקרה? אני באמת שואל, אני גם פונה אליך, ראש הממשלה נתניהו: מה אתה מצפה שיקרה במדינה הזאת? בתקופה שלך, במורשת שלך, ייזכר פה חורבן בית. וזה בידיים שלך לעצור את זה. כי אם אתה תיתן לשרים הקיצוניים שלך יד חופשית רק כי אתה חלש מדי לעסוק בנושאים האלה בגלל תסבוכות אישיות, אנחנו נגיע פה למצב ולנזק שאי-אפשר יהיה לתקן אותו. ובסופו של דבר אנחנו משחקים לידיים של האויבים שלנו, כי כאשר אנחנו מאוחדים, כאשר אנחנו חזקים, אין שני לנו בעולם.
אני קורא לך מפה: תעצור את הטירוף הזה, תרסן את השרים שלך. הקמפיין נגמר, ואף אחד לא עובד עבור עם ישראל. תודה רבה.
294 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.