תודה, היושב-ראש. חברים יקרים, 01:00. אני ניסיתי להיכנס לנעליה של צעירה שבשבוע הבא, ב-30 לינואר, תיגש למבחן אזרחות ותצטרך לנסות להגדיר, נגיד, את המערכת השלטונית במדינת ישראל: איך עובדת המערכת? מה השיטה? על בסיס הרעיון של מדינה יהודית-דמוקרטית, מהם מוסדות המדינה ואיך הם מתפקדים?
אז אם בחומר הנלמד, למשל, היא קראה שמדובר בשלוש רשויות שהתכלית שלהן לייצר איזונים ובלמים, היא תסתכל – יכול להיות שהיא צופה בנו עכשיו כשהיא לומדת עם הספר ועם המחברות שלה למבחן. היא שואלת את עצמה: איך יכול להיות? למדתי במבחן אזרחות, גברתי שרת החינוך לשעבר, שיש שלוש רשויות, אבל בעצם יש שתיים, כי הממשלה בלעה את הכנסת, אז הרשות המחוקקת לא קיימת. אז מה נכון, החומר שהיא לומדת למבחן האזרחות בעוד שבוע או מה שהיא רואה בפועל? מה אנחנו אומרים לה?
אחר כך היא לומדת שהרשות השופטת אמורה להיות רשות עצמאית ושפסק דין של בג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק – יושב פה שר המשפטים לשעבר – הוא הסמכות העליונה בפסיקה. היא אומרת: אוקיי, באה למבחן, ושואלת את עצמה: אבל היום ראיתי אירוע שאני לא יודעת אם הוא אירוע דמיוני או אירוע אמיתי, שבו שר לשעבר שהורשע רק לאחרונה, לפני לא הרבה זמן, שוב מגיע לבית משפט ושוב אומרים לו: אדוני, אתה עבריין סדרתי, עשית כבר כמה עברות ועכשיו עוד פעם עברת עבירת מס. מסבירים לה שעבירת מס זה לא דבר נורא, ואז היא גם יכולה לשאול את עצמה, יכול להיות שאם היא כאזרחית, כשהיא תכף תלך לצבא – אולי לא תלך לצבא, כי יכול להיות שפשוט לא יאפשרו לה, כי יש פה בהסכמים קואליציוניים ובכל מיני אמירות של שרים בממשלת ישראל אמירות למה יהיה אסור לה ללכת לצבא. היא תשאל את עצמה: אולי אני אעשה עברת הון? יכול להיות שאני איענש כמוהו או לא? האמת, לא נורא. אם היא תעשה איזושהי עברה ותעשה אותה באופן סדרתי, ראש הממשלה הוא שיחגוג ויציין את העובדה. אז מה אם קבע בג"ץ? מה למדנו היום? מה למדה אותה נערה מוצלחת?
סליחה, אתם מפריעים לי. מיכאל.
316 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.