קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, תראו, הממשלה שמכהנת היא ממשלת הדווקא. בואו ניתן כמה דוגמאות: יש לנו שר משפטים שפועל דווקא נגד השופטים שהוא אמון עליהם; יש לנו שר אוצר, שביום הראשון לתפקיד שלו – שומע, חברי יואב? – ביום הראשון הוא מבטל את המס על החד-פעמי, כי זו באמת הבעיה הכי קשה במדינה, אין בעיות קשות מאלה ששר האוצר צריך לטפל בהן; יש לנו שרה להגנת הסביבה, שהבטיחו לה להיות שרת בריאות אבל בסוף היא השרה להגנת הסביבה. ביום הראשון לתפקיד שלה, מה היא עושה? היא הולכת לבית חולים ומחלקת לילדים מיץ, סוכר, בכוסות חד-פעמיים. דווקא או לא דווקא? יש לנו שרת תחבורה, שאמונה על זה שלא היו פקקים. מה היא עושה? דווקא. היא הולכת ומצהירה שהיא מבטלת את הנת"צים, כי למה שלא נעמוד בעוד פקקים? דווקא, דווקא.
יש לנו רפורמת הפיכת ישראל לדיקטטורה, כי מה שווים השופטים אם לא נשלוט בהם. בואו נמנה את השופטים שאנחנו רוצים כדי שיעשו דווקא מה שאנחנו רוצים. ויש לנו באמת אקזמפלר, שר תקשורת שהוא נגד התקשורת. דווקא. הוא רוצה לסגור את תאגיד השידור הציבורי, כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו.
ויש לנו עוד הרבה אצבעות בעין. יש לנו אצבע בעין לציבור החילוני – אנחנו נחוקק חוק לאיסור חמץ בבתי חולים. דווקא.
אצבע בעין לליברלים – מאיימים לפגוע בתחבורה הציבורית בשבת. למה? נכדים ילכו לבקר סבא וסבתא? לא מפריע לנו, אבל למה לא? נעשה דווקא. מאיימים, שר התרבות איים אבל חזר בו, הוא איים לבטל את התקציבים לפריפריה למוסדות התרבות. למה? דווקא.
החזירו אותו, צודקת חברתי. אז אני אומרת לכם, זו ממשלה שאין לה מהות, יש בה רק לעומתיות. קצת בושה לא הייתה מזיקה.
267 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.