קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שהתקיים היום מפגן של תמיכה באריה דרעי. מפגן שאליו הגיעו ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, שר המשפטים, עוד שרים וחברי כנסת. מפגן על שום הפגנה. נתניהו ובכירי ממשלתו הפגינו היום נגד שלטון החוק, נגד המוסר, נגד המינהל התקין. נתניהו וממשלתו הפגינו היום בעד השחיתות, בעד הרמייה, בעד עבריין סדרתי, אסיר משוחרר שהורשע פעם אחר פעם אחר פעם בשוחד, במרמה, בהפרת אמונים, בעבירות מס. בעד אדם ששלח את ידו לקופה הציבורית ולקח משם כספים לכיסו, שהעלים מיסים, שהוא עדיין מרצה עונש מאסר על תנאי. אני תוהה, אדוני היושב-ראש, בעוד כמה מפגני תמיכה לגנבים ונוכלים נתניהו ישתתף. איזה מסר זה מעביר לציבור.
נתניהו נשא דברים באותו מפגן, דברים שהם מופת של ניתוק מוחלט. נתניהו כאילו ברא לעצמו מציאות משל עצמו, ובה הוא מתנהל וחי ומושל, כאילו יקום מקביל שבו אמת היא שקר, יום הוא לילה, מושחת הוא נקי כפיים, דמוקרטיה היא עריצות. מציאות שבה כולם אשמים חוץ ממי שעבר על החוק. נתניהו אמר שם, ואני מצטט, שהם באים להציל את הדמוקרטיה, ושדמוקרטיה היא קודם כול שלטון הרוב וכיבוד זכויות הפרט. זכויות הפרט? נתניהו, הנאשם בפשעי שחיתות נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ודרעי האסיר המשוחרר והעבריין הסדרתי, הם אבירי הדמוקרטיה, מגיני שלטון החוק.
נתניהו, אתה מדבר על זכויות הפרט? לפרטים יש קודם כול זכות שנבחרי הציבור שלהם לא יגנבו את הכסף שלהם. שכספי המיסים שהם משלמים לאוצר לא ייבזזו על ידי שר מושחת, שאתה ברוב חוצפתך מתעקש להחזיר למקום הפשע. דמוקרטיה, מר נתניהו, היא קודם כול שוויון בפני החוק, שכולם שווים בפני החוק, שאין אף אחד שנמצא מעל החוק, לא נתניהו ולא דרעי, אף אחד, אף אחד לא נמצא מעל החוק. דמוקרטיה היא שלטון החוק. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי, כי יש לי עוד פרק שלם של הדברים שנאמרו באותו מפגן, דברים שאני פשוט לא מצליח להבין איך הם מתיישבים עם המציאות, מציאות שבה יש אמת, יש עובדות – והן מאוד מאוד ברורות – לבין השקר, המציאות הבדויה שבה נתניהו חי, ברא לעצמו, חי אותה. אבל מאחר שיש לנו עוד כמה אינטרוולים במהלך הלילה הזה של הפיליבסטר, אז אני אקדיש את הנאום השני עם הפרקים, הציטוטים – השר לשעבר פורר, ציטוטים ששמעתי אותם היום וצבטתי את עצמי. לא הבנתי על מה הוא מדבר, כי העובדות – המציאות פשוט שונה בתכלית. זה כבר בפרק הבא.
372 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.