הודעת הממשלה בדבר הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, ברכות. זאת פעם ראשונה שאנחנו נפגשים על הדוכן.

נכון. חבריי חברי הכנסת, מחר – בעצם היום, אנחנו כבר ביום שלישי – יתקיים בוועדת הפנים דיון שביקשו כמה עמותות כנגד כמה ראשי רשויות ערביות, וכמובן שהתיק מבחינתם מגובש, והם מגישים אותו ומקבלים החלטות: תומכי טרור, מסיתים וכו'.

אדוני היושב-ראש, אם העמותות האלה היו מביאות את החומר שלהן, הולכות לתחנת משטרה ומגישות תלונה ומבקשות מהמשטרה ומהפרקליטות לחקור, לא הייתי מדבר על הנושא הזה. זה ההליך הטבעי לברר מה קורה כאן. אם מישהו הסית, מישהו עבר על החוק, מישהו תמך בטרור, מקובל שזה הצינור החוקי לטפל בסוגיות כאלה. אבל יש תופעה כאן בכנסת – ואני חבר כנסת כבר שלוש שנים – שמתמודדים עם התופעה הזאת, שיש האשמות שווא מוכנות מראש נגד כל חבר כנסת ערבי, נגד ראשי הרשויות: תומכי טרור. בלי לברר, בלי להבין, בלי שום דבר: תומכי טרור. ואז עושים להם משפט שדה ומשפיעים על דעת הקהל בישראל שאין שותפים, שהם אזרחים גיס חמישי, שהם לא נאמנים, שהם מסוכנים וכו'. במקום לבוא ולהושיט יד לראשי הרשויות הערביות – שהן ממילא מוחלשות וחלשות, ואפשר להגיד הכול, ונמצאות במשבר ובקושי מתקיימות – במקום להושיט להם יד, לבוא ולהגיד איך אפשר לעזור לכם לקדם, לפתור בעיות בתוך החברה הערבית שסובלת לא רק ממשבר אחד, פשיעה ואלימות וכו'. כמעט בכל נושא יש לנו משברים.

לכן מאוד הזוי ומגונה בעיניי לנהל דיון כזה. ראשי הרשויות שלחו מכתב ליו"ר הוועדה. אני דיברתי איתו, הוא אומר לי: אין לי ברירה, אני חייב לקיים דיון כזה. אנחנו כמובן שנחרים את הדיון הזה. אנחנו לא ניתן לקרקס הזה להמשיך. זאת הייתה הגישה שלי. מי שבא ומתלהם ומסית ורק רוצה לגרור את מנהיגי החברה הערבית, ברמת הכנסת, ראשי הרשויות, רק להצגות כדי לרצות קהל מסוים או להראות שהאזרחים האלו הם לא לגיטימיים, הם לא שותפים, אסור לנו לבוא לקראתם – הפתרון, בעיניי, מה שאני מאמין, זה להתעלם, לא להיות נוכחים. שימשיכו לצעוק בחדר לבד, בלי שאף אחד יהיה באינטראקציה איתם.

ולכן אני פונה גם לחברי הרשימה של חד"ש-תע"ל וגם לשאר חברי הכנסת, אני חושב שמדיון כזה כולנו צריכים להתעלם ולהשאיר להם את הבמה לבד, ככה הם לא יגיעו לכותרות ולא לתקשורת ולא לציבור בישראל. תודה רבה.