תודה רבה, אדוני היו"ר. אני דווקא מאוד שמחה שהשר התורן עכשיו הוא השר לביטחון הפנים, אדוני, כי החוק הזה נוגע באופן ישיר לתפקוד המשטרה. חבל שוויתרת על הסיכום.
אז החוק הזה מדבר על זה שאנחנו רואים תופעה מגעילה ברחבי הארץ – השחתת שלטים על רקע מגדרי.
משחיתים שלטים עם דמויות נשים במטרה לפגוע בנוכחות שלנו במרחב הציבורי. משטרת ישראל, לצערי, בורחת מהדבר הזה. אני מבינה שיש אתגרים רבים, אני מבינה שלמשטרת ישראל כנראה יש מה לעשות בחיים, אבל עדיין, זה החוסן הלאומי שלנו. אני מאמינה שעכשיו, כאשר החוק הזה יעבור בקריאה ראשונה – ובהמשך בשנייה ושלישית – משטרת ישראל תבין עד כמה זה חשוב, כי ברגע שעבריינים משחיתים שלט עם דמות נשית ובזה מבריחים נשים מהמרחב הציבורי, זה מסר לחברה הישראלית כולה. לאחרונה בית המשפט כבר נותן הוראות למשטרה. מוזר שבית המשפט צריך לתת הוראות למשטרה – חבר הכנסת שיין, אני אשמח מאוד אם השר יקשיב לי. מוזר מאוד שהגענו למצב שבתי המשפט צריכים לתת הוראות למשטרת ישראל.
לא, לא הקשבת. הגענו היום למצב שבתי המשפט כבר מורים למשטרת ישראל לאכוף את החוק, כי עד עכשיו ראו בזה משהו שולי, לא חשוב, לא יקרה. ודווקא יושבת-ראש המפלגה שלך שמה את נושא השוויון המגדרי בסדר העדיפויות שלה, והחוק הזה יחזיר את כבוד האישה למקום הראוי.
אנחנו מבקשים בהצעת החוק הזו להגדיל את הענישה לפורעים והעבריינים שמרשים לעצמם להשחית שלטים עם דמות נשית. יש לזה גם השלכות כלכליות. היום מי שמפרסם כל מיני קמפיינים ברחבי הארץ בוחר לא לשים אישה על השלט. למה? כי ישחיתו את השלט, כי זה פשוט לא כלכלי. זאת אומרת, לתופעה הזאת יש השלכות לטווח הארוך, כי אנחנו לאט-לאט רואים שחברות הפרסום בוחרות לא לשים דמויות נשיות על שלטי החוצות שלנו. ואני כבר לא אדבר על כך שזה גורר הדרת נשים מהמרחב הציבורי ויכול להיות שכתוצאה מכך גם אלימות כלפי נשים.
אז אי-אפשר. גברתי שרת התחבורה, יושבת-ראש מפלגת העבודה – אני מאוד שמחה, ראיתי אותה פה עכשיו – אנחנו חייבים לדבר על השוויון המגדרי לא רק בסיסמאות או בנאומים אלא לדאוג שכל אישה תרגיש בנוח ובבטחה במרחב הציבורי, שאף אחד לא יעז להשחית דמות נשית בשלט, ושמשטרת ישראל תדע לתת לזה מענה יחד עם השלטון המקומי. ואפילו, אדוני השר, יש לנו צילומים, כי העיריות בזמן האחרון התחילו לשים על השלטים במרחב הציבורי מצלמות אבטחה. יש לנו כבר צילומים, אנחנו רואים – – –
אנחנו אפילו רואים דמות שמשחיתה – לאחרונה זה קרה בחריש. המשטרה בוחרת לא לנקוט שום פעולה וסוגרת את התיק מחוסר ראיות, או שלא מצאו את החשוד. ברור, אם לא מחפשים אז לא מוצאים. אני מבינה שמישהו יכול להגיד שהמשטרה עמוסה. אני יודעת שזה אולי איפשהו בסדר העדיפויות, לא במקום ראשון ולא שני, אבל יש בזה אמירה ערכית: אנחנו, כחברה במאה ה-21, לא מוכנים להשלים עם מצב שמדירים נשים משלטים, מהמרחב הציבורי, מהחיים הציבוריים, ממקומות ציבוריים.
התייחסות קצרה לנאומים של חברי כנסת שהיו פה קודם: אני כן העברתי הרבה מאוד חוקים בכנסת העשרים, שמונה במספר. רק לדוגמה – כי אמרו פה ח"כים ממפלגות מסוימות שהחוקים שלי הם כולם נגד חרדים, שאני אנטישמית, אנטיוכוס; מה לא אמרו עליי? העברתי בכנסת הקודמת שמונה חוקים, ובהם זכויות למאבטחים, מה שלא קרה עד עכשיו. כל מה שאנחנו רואים היום בתחום האבטחה, תנאי עבודה הולמים למאבטחים, זה חוק שלי; מענק חימום לכולם, בלי שייכות גיאוגרפית, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. גם בפעילות שלי בכנסת אני לא מבדילה בין אדם כזה לאחר. אני מאמינה ביושרה ובדרך וגם בשוויון. לזרוק פה סיסמאות על אנטישמיות, זה הפך להיות כבר מילת גנאי; מילה נרדפת. אז תסתכלו במראה, חבר הכנסת ליצמן, תסביר לי למה בכנסת העשרים אתה התנגדת לחוק הזה, כי אני מקדמת את החוק הזה עוד מהכנסת העשרים. אתה יודע למה – כי אמרת, העוזרים שלך אמרו, שלציבור שלך אין כסף לשלם קנסות. אז לזה אני יכולה לענות: אל תשחיתו ולא יהיה צורך לשלם קנסות. תודה רבה. אני מקווה מאוד שהחוק הזה יעבור – לא מקווה, אני בטוחה, ואנחנו במושב הבא נחוקק אותו בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
634 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.