אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, אדוני, אם היו אומרים שבמדינה פלונית עומד מפכ"ל המשטרה ואומר לגנבים: אתם תמשיכו לגנוב, יש לכם חודש לגנוב, כדי שלא תהיה הסלמה אנחנו נותנים לכם לגנוב, אנחנו כולנו היינו צוחקים. באיזו מדינה יכול מפכ"ל משטרה לעמוד ולהגיד לפורעי חוק: תמשיכו לפרוע חוק? אבל הבדיחה, אדוני, היא על חשבוננו, כי היום התפרסם שמפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שכנראה רוצה לרצות את השר הכי שמאלני במדינת ישראל, עמר בר לב, המפכ"ל הזה הורה שלא לאכוף צווי הריסה בחברה הערבית ברמדאן, שימו לב, כדי למנוע מעשי הסלמה.
אם מחר בבוקר היו עושים את זה למתיישבים ביצהר, אומרים שלא אוכפים את החוק, הראשון שהיה קם וצועק זה עמר בר לב. אם היו עושים את זה לאנשי חברון, הראשון שהיה קם וצועק זה עמר בר לב. אבל זה המפכ"ל הכושל והשר הכושל, ושניהם ביחד הופכים את משטרת ישראל לבדיחה. אני בא עכשיו משמעון הצדיק, שם אני גרמתי למשטרה להתחיל לעבוד. שם סוף-סוף המשטרה מתחילה להיות במקום – יש חבר כנסת במקום, מה לעשות. ושם אומרים לי אותם פורעי חוק – שמקללים, וצועקים, ומנסים לתקוף חבר כנסת, כן, יענו, דמוקרטית היו עוצרים אותם, אבל כנראה יש הוראה של השר שאפשר לתקוף חברי כנסת – אומרים לי: אבל השר איתנו, אבל השר לביטחון פנים איתנו.
עמר בר לב, אתה יכול לשחק אותה כמה שאתה רוצה כותב במחשב, אבל תדע לך דבר אחד: תדע לך, בחצי שנה האחרונה אתה אשם – אתה אשם שבמשך תשע פעמים שרפו רכב ליהודי בגלל שהוא יהודי; אתה אשם ששלוש פעמים זרקו לעבר בית בקבוקי תבערה; אתה אשם ששרפו עריסה של תינוקת. אתה יכול לשחק אותה, אתה יכול לכתוב במחשב, אבל כל עם ישראל יודע את זה. אתה אשם. אתה פוגע במשטרה. אתה מסרס את המשטרה. אתה מונע מהמשטרה לעבוד. אתה השר לביטחון פנים הכי כושל בתולדות מדינת ישראל. אז זה לא יעזור לך, בר לב. אני יכול להגיד לך דבר אחד: יהודים ימשיכו להתגורר בשמעון הצדיק, ימשיכו להתגורר בירושלים. אתה תהיה עם הצד השני, אנחנו יודעים מזמן שאתה מזדהה איתם, אבל עם ישראל חי וקיים למרות עמר בר לב ולמרות המפכ"ל הכושל, הכושל ביותר בתולדות משטרת ישראל, קובי שבתאי.
ומילה אחת, אדוני היושב-ראש, על החרפה שמתרחשת במירון. פתאום אומרים שיש ליקויים וסוגרים את האתר. יש ליקויים – למה לא סגרו את האתר עד עכשיו? למה לא סגרו את האתר עד עכשיו? פשוט ממשלת חלם, מפכ"ל חלם ושר חלם.
381 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.