קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה – –
– – כבוד השר, כנסת נכבדה, אז המלחמה באוקראינה – דבר קשה, עצוב, אבל אנחנו צריכים להתמודד עם זה. וכשמתמודדים עם מלחמה, ישנה כמובן התמודדות שהיא גופנית. צריך לפעול ברמה הביטחונית, ברמה הסוציאלית, בכל רמה שהיא, אבל כן, גם ברמה הרגשית – במתחים, בטראומות, ויש, לצערי הרב, רבים ורבות כאלה.
אני פניתי גם לשר החוץ, גם לשרה לקליטה ועלייה וגם לשר הבריאות, בבקשה/דרישה להקים מערך, תחום תמיכה, של בריאות הנפש, תמיכה נפשית לאותם זכאי חוק השבות, בין אלה שמגיעים כבר לארץ, בוודאי, אבל גם כאלה שנמצאים על הגבולות, בין שבאוקראינה, בין שבארצות מסביב, ומחכים לעלות לארץ. החבילה הזאת היא הכרחית, בין שכלפי חוץ נראה שהאנשים האלה זקוקים לתמיכה הזו ובין שזה לא נראה, אבל זה יישאר עוד זמן רב אצל אותם אנשים, גם אחרי שהמלחמה תסתיים.
ואני מדברת על כמה דברים. אחד מהם הוא כמובן מוקד טלפוני, שיהיה מקום שאפשר יהיה להתקשר אליו. כשבן אדם מרגיש לא טוב, הוא יוכל להתקשר, ומי שיענה לו – זה יהיה מונגש בשפה, בתרבות, ביכולת ההבנה של מה שמתחולל לאותו פונה בראש. זה לא קשה ולא מסובך לעשות את זה.
כמדומני, אמרה לי שרת העלייה והקליטה שהם אכן עובדים על זה, ויכול להיות שזה אפילו התחיל, אבל יש עוד שני דברים: חבילת סיוע מיידית, קריטית, שבתוך החבילה הזאת יהיו שלוש פגישות, שבן אדם, אפילו ב-reaching out – יגיעו אליו וידברו איתו, ויבדקו מה קורה שם, ואם יש שם משהו שמצריך טיפול יותר ארוך, ואם לא, אז בטיפול הזה או בפגישה הזאת ידברו איתו, יכירו לו את מה שקורה בארץ, ייתנו לו את הסיוע שהוא צריך, סיוע מיידי, שינגיש ויאפשר לו את הקליטה בארץ זרה לו.
אני חייבת לומר שקליטת עלייה קשה גם כשלא מגיעים ממלחמה, ולהעתיק אדם מהמקום הטבעי שלו למדינה אחרת זה קשה, על אחת כמה וכמה כשמגיעים לארץ זרה עם חתיכת משקל על הכתפיים של זוועות, של טראומות, ולכן צריך את חבילת הסיוע הקטנה. ואם מאבחנים – אני מסיימת – תוך כדי החבילה הראשונה שמדובר פה במקרה יותר מורכב ושצריך יותר תמיכה, אזי יש חבילה שנייה, מורכבת יותר, שבנויה על 12 עד 24 מפגשים שייתנו תמיכה אמיתית, כי חברים, אם לא ניתן את זה עכשיו, זה רק ילך ויצמח, ויגדל לנו פה דור של עולים שבאמת, הטראומות שלהם רק ילכו וישתלטו עליהם והם לא יוכלו באמת להפוך לחלק מאיתנו.
ולכן, אני מבקשת שייקחו את הדברים האלה בשתי ידיים ויתחילו לעזור גם בפן הרגשי. תודה רבה.
391 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.