קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גם אני מברך אותך – –
– – גם אני מברך אותך על התפקיד החדש. בנאומי אני דווקא מבקש להתייחס לחלוקת התפקידים בישראל ביתנו. אני לא אתנדב להיות זבוב בראש של יושב-ראש המפלגה שלך, המפלגה הדמוקרטית, במסגרת חלוקת התפקידים שנעשית במפלגתך – מי מקבל להיות שר, איזה שר, מי מקבל להיות יושב-ראש ועדת הכספים, מי מקבל תפקידים אחרים, כמו הוועדה לשירותי דת.
אני בכל אופן רוצה להתייחס להצעת החוק של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שהיא יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת יהודיים. אני אמרתי שרציתי באמת לראות לפי איזה כישורים חוץ מנאמנות מקבלים תפקידים.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בכל אופן, יש לי היום מסקנות ביניים, ואני ראיתי את זה. מה מסקנות הביניים? לחבר הכנסת אלי אבידר, שהתברר שיש לו איזה רספקט לדת, רספקט לרבנים – במו עיניי ראיתי איך בשרו נעשה חידודין ומצטמרר כשהוא מספר על החוויה הרוחנית שהייתה לו בביקור בבתי רבנים. מנגד, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, כשאני רואה אותה, איך דמה עולה לראשה כשהיא מדברת על רבנים ראשיים, על רבנים בכלל, על כאלה שעומדים בראש קהילות דת – במו עיניי ראיתי – אני מבין היום מי מקבל את התפקיד שהיא יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת, עם הקשר שהיא מביאה, עם הרספקט הגדול שיש לה, עם השורשים הרבים שיש לה, שהיא מביאה איתה בנושאי דת ומסורת, מה שקיבלה בבית אבא ובמקומות כאלה – את זה היא מביאה לוועדה.
מה אני יכול לעשות? אני, את הדבר הזה, את הפתטיות הזאת, ראיתי גם כשהייתי נוכח, או כשעקבתי אחרי הישיבה הראשונה שהייתה כאן בכנסת על חוק הכשרות, ישיבה ראשונה בנושא שירותי דת בוועדה שלה. ראיתי את השר לשירותי דת יושב לידה, מאותה קואליציה, ומנסה באופן חגיגי לבוא ולהגיד: איך אני מביא חוק ש"מגביר ומחזק את הכשרות", ובדברי הפתיחה של היושבת-ראש היא מספרת כמה זה מרגיז אותה וכמה זה מרתיח את דמה, שהיא הייתה בחנות טיב טעם, חנות הטרפות והדבר האחר בארץ ישראל, והיא לא יכולה להבין למה היא צריכה לראות ולקנות מכשירים או תכשירים או מוצרים שיש שם חותמת של בד"ץ כזה, היא לא יכולה לסבול את זה. זה השיתוף, זאת מי שעומדת בראש הוועדה. מעניין לעקוב אחרי 18 ישיבות – – –
היא לא יכולה לסבול. מדוע היא צריכה? היא לא יכולה לראות את זה. היא לא יכולה לסבול.
זאת הוועדה. 18 ישיבות מתוך 36, 37 ישיבות שהיא קיימה בוועדה שלה באופן כללי עסקו בשירותי דת, בבירורי יהדות, בהצעות חוק ובתקנות שעוד לא הגיעו – זה בוועדה שהיא עומדת בראשה.
אני רק רוצה להגיד מילה אחת על החוק שהיא מביאה. אנחנו נגד לקיחת החוק בידיים, אבל אנחנו יודעים מה עומד מאחורי החוק הזה. הפרובוקציות שנעשות באזורים חרדיים, הפגיעה ברגשות של ציבור – לא רק פגיעה בנשים אלא גם ברגשות, על חשבון פגיעה בנשים. אנחנו עדים לכך, אם זה בחירות וזה לא בחירות, איזה פרובוקציות עם צוותי צילום.
האם מישהו ירק על ילדה, או לא ילדה, שעשו את זה, מפלגה כזאת או מפלגה אחרת – ישראל ביתנו, לצערי, יש בה גם חלקים, אני לא אומר כולם, שזו בעצם תרבות אצלם להסית ולהדיח נגד ציבור חרדי, שלא עשה להם שום דבר אלא בסך הכול הוא רוצה לממש את זכותו לחיות כאן בארץ ישראל.
האם היו מביאים את הדברים האלה לערים ערביות? גם שם היו מעיזים להביא תמונות שרוצים להביא לתוך שכונות חרדיות? אחרי זה אומרים: מי עושה את זה ולמה עושים את זה? בכוונת מכוון, זה מה שעושים. אנחנו לא בעד לקחת את החוק לידיים, אבל כל מה שנעשה, כל מה שעומד מאחורי החוק הזה, זה רק לעורר פרובוקציות על ידי פרובוקטורים מקצועיים, שעושים את זה רק לצרכים פוליטיים, לצורכי הסתה והכפשה.
576 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.