כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר עכשיו על הנושא של הסכם הגרעין שמתגבש בחוץ לארץ. ההרגשה שלי היא שהממשלה הזאת בעצם ויתרה על המאבק. בזמנו, בהתחלה, כשהתחיל המשא ומתן על הסכם הגרעין, הם דיברו – גם בנט, גם גנץ, לפיד פחות, ואפילו ראש המוסד השתתף בחגיגה ואמר שבתקופתו הוא מתחייב שלא יהיה גרעין לאיראן. אבל בסופו של דבר, אני זוכר את זה שהגיע מזכיר המדינה, ופתאום השתנו הקולות. כנראה הוא הבטיח שהכול יהיה בסדר ודרש מהממשלה ומאנשי הביטחון שלנו להפסיק להתקיף את ארצות הברית על הסכם הגרעין, ופתאום השתנתה המנגינה, ובאותו רגע הבנתי שוויתרנו על המלחמה בכל מה שקשור להסכם הגרעין. מאותו רגע וגם עכשיו זה הכול מילים שיוצאות החוצה, שאין שום כוונה ממשית לממש אותן, אין שום כוונה ממשית לממש אותן, ופתאום הממשלה וכל הגורמים הישראליים השתתקו.
ואני אומר לך שההרגשה שלי היא שבעצם ויתרנו על המאבק הזה ואנחנו לא נלחמים. פתאום אני שומע את גנץ – לא את גנץ כל כך, אלא בעיתון היה כתוב שגורמים ביטחוניים אומרים שאם יהיה דבר כזה, הם ידרשו הטבות מארצות הברית בסוג של נשק, של כספים, זאת אומרת, הכול זה עניין של מחיר. כל דבר מנצלים לצורך קבלת כל מיני דברים. כך היה כל הזמן. זאת אומרת, מערכת הביטחון כל הזמן דואגת קודם כול לעצמה, במובן הזה שהצבא – מה שהוא רוצה, הוא מקבל. והאמריקאים למדו שבסך הכול משלמים לישראל טבין ותקילין, ואפשר לעשות מה שרוצים, כולל הסכם גרעין שמסכן את מדינת ישראל באופן מובהק.
ואני אומר לבנט, לגנץ ולכולם: מה זה? מה, אתם מוכרים את מדינת ישראל תמורת כסף, תמורת נשק, כשברור שאנחנו מדברים פה על קיומה של מדינת ישראל?
תראו מה קורה בצפון קוריאה. בצפון קוריאה, וגם ביפן ובדרום קוריאה, כל היום משקשקים, לא יכולים לעשות שום דבר. הוא עושה מה שהוא רוצה, נשיא צפון קוריאה, וזהו, אף אחד לא מדבר, לא ארצות הברית ולא המערב, והם נתמכים על ידי סין. זאת אומרת, בגדול תראו את צפון קוריאה, תראו מה קורה מסביב – זה מה שיקרה לישראל. נגמרו ההפצצות. לא יפציצו בסוריה שום דבר ולא יהרגו אף איראני שם ולא שום דבר, כי יפחדו מהאיומים על שימוש בגרעין. ולכן ממשלת ישראל הייתה חייבת לעשות כל מה שהיא יכולה כדי שזה לא יקרה, והיא לא עשתה את זה, ומתחילים כבר לדבר על אופציות אחרות. תודה רבה.
366 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.