קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. טלי, אני אוהבת אותך, אני מאחורייך, זה ברור. קרה משהו הבוקר שאני מחויבת להקדיש את הנאום אליו. מחזיקה לך אצבעות, כולנו מאחורייך.
אני רוצה לשאול את הדבר הבא. לפני שאני שואלת אני רוצה לומר: אלימות משטרתית היא דבר רע, רע באמת, רע באופן שהופך את הקרביים. אתה לא מאמין שאתה רואה את מה שאתה רואה כשאתה חי במדינה דמוקרטית. שוטרים שמרביצים למפגינים זה מראה שהעיניים שלי לא יכולות להתרגל אליו.
אני אפתיע אתכם – זה דבר רע, חוצה מחנות פוליטיים. אלימות משטרתית כלפי החברה הערבית זה דבר רע; אלימות משטרתית כלפי מתנגדי הממשלה בקפלן זה דבר רע; אלימות משטרתית כלפי הקהילה האתיופית זה דבר רע. אבל אף אחד, אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. אף אחד לא חוטף את זה כמו החרדים. מה שאנחנו ראינו היום לא יכול להתקבל במדינה דמוקרטית, פשוט לא.
לראות ילד זב דם, חצי פרצוף מלא בדם, ילד. אני מזמינה אתכם לחשוב מה היה קורה אם הילד הזה לא היה חרדי עם כובע אלא ילד צעיר ותל אביבי באיילון באחת ממחאות קפלן. כל מהדורה הייתה נפתחת עם הילד הזה, כל שעה הייתה נפתחת עם הילד הזה, מהדורה אחרי מהדורה אחרי מהדורה. אני רוצה לשאול אתכם מה היה קורה אם גברים ישראלים ציונים ראויים שמתנגדים לממשלה – וזכותם – במחאת קפלן – וזכותם – היו מצולמים אחד אחרי השני עם מכנסיים שהמשטרה הפשילה כשהרגליים שלהם זבות דם כי גררו את הרגליים שלהם בלי מכנסיים לאורך הכביש. מה היה קורה אז בעולם התקשורתי? האם יש מהדורה אחת – ברדיו, בטלוויזיה המשודרת, הטוויטר היה מתפוצץ. אבל הם חרדים. אולי יאזכרו את זה אזכור שמיני או עשירי, אחד לפני תחזית מזג האוויר, אולי, ביום טוב.
למה אני רואה שוטר בועט בראש של מפגין חרדי, כשהמפגין נמצא שוכב על המדרכה, לא חוסם אף אחד, משותק לחלוטין על המדרכה? למה השוטר בועט לו בראש פעם אחר פעם אחר פעם? תקשיבו, אני אומרת את זה כבר שנתיים ואף אחד לא מקשיב לי. זה לא קשור לחוק הגיוס, זה לא קשור לכלום. ישראל מתנהגת לחרדים כמו שהעולם מתנהג לישראל, כמו שהעולם מתנהג לציונות. אף פעם אנחנו לא שומעים את הצד שלהם. אין להם צד. הם משתמטים וזהו, זהו, בזה נגמר הסיפור. הם אחראים לכל הבעיות שלנו כמו שהיהודים, בעיני האנטישמים בעולם, אחראים לכל הבעיות שלהם.
בגלל החרדים, ישראל תהיה נטולת כסף, נטולת קדמה, הצבא יקרוס. אנשים מתים בגלל החרדים בדיוק כמו שבעולם היהודים אשמים בכל הצרות כולן. זה אותו דפוס. תזהו את זה, זה אותו דפוס.
אנחנו מתנהלים אליהם כמו שהעולם האנטישמי מתנהג אלינו, ואנחנו רואים את זה היום בדם ברחובות. חלאס, זה לא יכול לקרות. אני קוראת לעם ישראל להתעורר. מה שעושים היום למגזר החרדי הוא בלתי נתפס, הוא דיני נפשות. מגזר קטן שמוקף ברוב שכל הזמן מתלהט נגדו. אני מבקשת לפתוח את העיניים ולראות את זה. הם זקוקים לעזרה של כל אחד ואחד מאיתנו. תודה רבה.
459 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.