קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, חברת הכנסת טלי גוטליב, שנמצאת כאן, מבקשת את תמיכתנו במתן חסינות עבורה. יש שתי סיבות, שתיהן חשובות, מדוע צריך לתמוך במתן החסינות המהותית הזו. שתי הסיבות נכונות, בין שאתה חבר קואליציה ובין שאתה חבר אופוזיציה, בין שאתה שמאל ובין שאתה מהימין, ואני אמנה ואפרט אותן.
הראשונה היא חוסר תום הלב והאכיפה הבררנית שיש כשיועמ"שית ובכירי פרקליטות מחליטים להגיש כתב אישום נגד חברת כנסת מהימין על פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה. זה, אחרי ארבע שנים שאנחנו יושבים כאן בכנסת – וביתר שאת, אני אומר על עצמי, שיושב בוועדת החוץ והביטחון אני חושב אלפי שעות, במצטבר – ופעם אחר פעם החבורה הזאת, קרי, היועמ"שית בהרב מיארה והמשנים שלה, פעם אחר פעם, לא רק שלא מונעים פגיעה בביטחון המדינה, כלומר לא רק שלא פועלים בצורה פוזיטיבית – זה מה שהתכוונתי – למען ביטחון המדינה, אלא מסכלים, מונעים את כל הפעולות של הממשלה והחוקים שאנחנו עשינו למען ביטחון המדינה. אז להגיש עכשיו, לבוא ולומר, דווקא חברת כנסת מהימין – היא מואשמת בפגיעה בביטחון המדינה, הרבה דברים אפשר לומר; תום לב הוא לא אחד מהם.
כשאנחנו העברנו פה חוק ב-106 חברי כנסת, אדוני היושב בראש, לגרש מחבלים, לשלול את אזרחותם, שלוש שנים – אחד לא גורש. למה, גיל לימון? אם אתה שומע אותי, אתה יודע על מה אני מדבר. גיל לימון, פעם אחת; גיל לימון, פעם שנייה; גיל לימון, פעם שלישית.
כשאנחנו מעבירים פה חוק שמורים שתומכים בטרור לא יוכלו ללמד, ואני אומר, אני מוכן לוותר על החוק – עשיתי איזה תרגיל, אמרתי להם: בואו תבדקו כמה מורים יש להם תיק בשב"כ – אין שום בעיה לעשות את זה, אגב – הלך תהליך שלם: אישור היועמ"ש1, אישור היועמ"ש 2, אישור היועמ"שית 3. בסוף בדקו. הסתבר – כן, תיראו מופתעים, בצחוק אני אומר – עשרות מורים תומכי טרור. אני אומר לנציגי השב"כ בוועדה: בסדר, עזבו שנייה את החוק, יש עשרות מורים תומכי טרור – תעיפו אותם מהמערכת. הרי זה לא פצצה, זה פצצת מצרר – כל מורה כזה איזה 30 פצצות אחרי זה, 300 פצצות בבית ספר. ואנחנו בוגרי המורים האלו שעשו את זה, בעין מאהל, בירושלים, אל-רשדיה, בית הספר הכאילו-יוקרתי הזה.
אני אומר את זה – אומרים לי: היועמ"שית נתנה הנחיה. אתם יכולים לבדוק את זה. לבדוק מה? לבדוק שיש טרוריסטים במערכת החינוך, בתנאי שתגרסו אחר כך את החומר. כלומר השב"כ יודע – אמרתי לו: אתה יודע שאסור לך לציית לדבר כזה – השב"כ יודע על עשרות טרוריסטים, אבל היועמ"שית החליטה שזה לא. וככה חוק אחרי חוק, פעולה אחרי פעולה. אולי הדבר החמור ביותר במלחמה הזאת – שעמד במקום שאני עומד שר בקבינט והסביר למה היועמ"שית מנעה מצור על רצועת עזה, כלומר בעצם חייבה את החיילים שלנו להגיע למקומות שפונו כבר - -
עוד משפט אחד. - - שפונו, יש שם רק אויב, אבל שיפגשו אויב רענן ושבע ולא אויב מותש ורעב, כמו לפי דיני המלחמה. כל זה אתם עשיתם ארבע שנים, עו"ד בהרב מיארה, ארבע שנים.
אז עכשיו אתם באים על ביטחון המדינה? על טלי גוטליב? תום לב זה לא. ידיים נקיות זה לא. ויש גם עוד עניין אחד, וזה הנסיבות המהותיות של הפעולה שעשתה חברת הכנסת גוטליב, שהן ללא ספק היו לביטחון המדינה. הסתיים לי הזמן, לא אוכל לפרט. בנסיבות האלה, בחוסר תום הלב, ברור לגמרי שהחסינות המהותית חלה, ברור לגמרי שחברי כנסת צריכים לגבות ולתת חסינות מהותית כדי שנוכל למלא את תפקידנו כראוי. תודה.
541 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.