תודה, אדוני יושב-הראש. חבריי חברי הכנסת, בנימין נתניהו הבטיח לנו שהוא היחיד שיודע לעצור את איראן. רק הוא – מר איראן, מר ביטחון. ליגה אחרת. ובכן, הינה הליגה האחרת: טראמפ חותם עם איראן, איראן מקבלת הטבות, ישראל מקבלת נזיפה, ונתניהו מקבל שיעור פומבי בהשפלה. האיש שהבטיח לעצור את איראן לא הצליח אפילו לעצור את טראמפ. וזה לא פרט קטן. זו לא תקלה דיפלומטית, זו לא אי-הבנה בין ידידים. זה נתניהו. במקום שאיראן תשלם מחיר, משחדים אותה כדי שהיא תסכים, כדי שהיא תואיל בטובה לא לירות עלינו טילים. איזו חרפה.
נתניהו רצה להראות שהוא חזק מול איראן, ובפועל הוא האיץ את ההסכם בין טראמפ לאיראן. נתניהו רצה להראות שהוא שולט באירוע, כשבפועל האירוע שולט בו. נתניהו רצה להראות שהוא מנהיג אזורי, אבל בפועל נשיא ארצות הברית מדבר אליו כאילו הוא היה עוד איזה פקיד סורר. הם יורים – אנחנו חוטפים, טראמפ חותם, איראן מקבלת, ונתניהו עוד מסביר לנו שזה הישג.
ישראל לא רוצה להיות בת ערובה של אדם אחד שנלחם על שרידותו. ישראל לא רוצה להיות נספח בקמפיין המשפטי והפוליטי שלו. ישראל לא רוצה שראש ממשלה לחיץ, סחיט, עייף, מבוהל, יגרור אותה מאסון לאסון. זה לא העם, זה לא הצבא, אלו לא אזרחי ישראל, אלו לא הלוחמים שמסכנים את חייהם – זה הוא, זה נתניהו, שקבע שחמאס הוא נכס; זה נתניהו שהעביר מזוודות של כסף; זה נתניהו שבמשמרת שלו התרחש 7 באוקטובר; זה נתניהו שהפקיר את הצפון; זה נתניהו שנלחם למען חוק ההשתמטות בזמן מלחמה, וזה נתניהו שעכשיו מקרב אותנו להסכם מסוכן עם איראן, כשישראל אפילו לא באמת יושבת סביב השולחן. לא הדיפ סטייט, לא היועמ"שית, לא בג"ץ, לא השמאל, לא התקשורת – הכול הוא.
מר איראן הפך להיות סוכן כאוס שמסדר לאיראן הישגים. מר ביטחון הפך להיות איום ביטחוני. הליגה האחרת הפכה להיות השפלה אחרת. אבל ישראל חזקה מנתניהו, ישראל טובה מנתניהו, ישראל אחראית מנתניהו, וישראל גם תשרוד את נתניהו. אבל בשביל זה צריך לעצור אותו לפני שהוא מוביל אותנו אל האסון הבא, והפעם אסור לתת לו. ביחד אנחנו ננצח, וביחד אנחנו נתקן. תודה רבה.
325 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.