הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחברת הכנסת טלי גוטליב

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שברור לכולם שהדיון פה הוא לא רק על חברת הכנסת טלי גוטליב. הדיון הזה הוא על שאלה הרבה יותר גדולה: האם חברי הכנסת בישראל כפופים לאותם כללים שחלים על כל אזרח במדינה, או שיש מי שחושב שחסינות היא בעצם גם פטור גמור מכל אחריות – אחריות ציבורית, אחריות ביטחונית, אחריות חברתית?

חסינות פרלמנטרית היא כלי חשוב שנועד להגן על חברי הכנסת ולאפשר להם לבצע את התפקיד ללא חשש. אבל חסינות לא נועדה לתת לחברי הכנסת פטור אוטומטי או כרטיס חופשי לעשות ככל העולה על רוחם. היא לא נועדה להיות מקלט מפני בירור האמת, ובוודאי לא נועדה לאפשר לכל נבחר ציבור לעשות ככל העולה על רוחו ללא אחריות.

כחבר כנסת חדש אני יודע שהציבור מסתכל עלינו ומצפה לסטנדרט אחר. הוא מצפה מאיתנו לקחת אחריות ולכבד את כללי המשחק הדמוקרטיים. הציבור לא שלח אותנו לכאן כדי להיות מעל החוק, הוא שלח אותנו לכאן כדי לשרת אותו, וברגע שנבחר הציבור מתחיל לחשוב שהחוקים חלים על כולם חוץ ממנו, זו כבר לא מנהיגות. זו בדיוק הבעיה. לא כל חקירה היא רדיפה, לא כל הליך משפטי הוא מזימה פוליטית. זו תפיסה מסוכנת והרסנית. בשום מצב, בשום מקרה, חשיפת שמו של איש שב"כ תוך סיכון חייו וחיי משפחתו לא יכולה להיות לגיטימית, בוודאי לא בנסיבות האלה, ואסור שהבית הזה ייתן לכך לגיטימיות. זהו איננו חופש פעולה פרלמנטרי, זוהי הפקרות ביטחונית שלא הייתה מתאפשרת בשום מצב אחר, וכולם יודעים את זה.

מה המסר שלנו ללוחמים שלנו? מה המסר למילואימניקים הגיבורים שנלחמים כתף אל כתף בהגנה על המדינה, בהגנה על הדמוקרטיה? זהו מסר עקום ומקולקל. איך אנחנו מצפים מהאזרחים להיות שומרי חוק? החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים אדירים, פצועים בבתי חולים ובשיקום, הצפון הרוס, עוטף עזה עוד מלקק את פצעיו – ומה אנחנו עושים פה? מאפשרים לסכן את חייו של אדם שנתן את כל חייו לביטחון המדינה? הרי כולנו מסכימים שהשב"כ רואה לנגד עיניו רק את האינטרס הביטחוני פה במדינה. אנחנו צריכים לומר בצורה ברורה: אף אחד לא מעל החוק, ומי שפועל כחוק – אין לו ממה לחשוש. תודה רבה.