דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 386 · 27 באפריל 2026

הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024

נאור שירי · יש עתיד

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. ראשית, אני מצטרף לברכות. הצעת החוק הזו חשובה ואני מניח שהיא תזכה לרוב בכנסת.

אני רוצה לדבר דווקא על מה שקורה בחברה הישראלית, על "לא תעמוד על דם רעך". זה אירוע – אני חושב שהזהות היהודית במדינת ישראל כל כך חזקה, ואתם עובדים עליה, הן במשרד החינוך והן בשמונה מינהלות שונות שעוסקות בזהות היהודית, ואיך זה בא לידי ביטוי ברחובות ישראל.

כולנו דיברנו על מה שקרה בפתח תקווה עם הלינץ' הנוראי. אבל מעבר לתמונות הנוראיות – שמישהו במדינת ישראל, ילד במדינת ישראל נשחט בגלל ספריי, מסביבו עומדים 20 אנשים שונים, 25 בסיטואציות שונות, ואף אחד מלבד אחד, בעל הפיצרייה, לא נוקף אצבע, אף אחד אפילו לא מסתכל עליו. כולם משתתפים בלינץ', עם ציציות וכיפות שחורות עליהם. היהודים החדשים ברחבי מדינת ישראל משתתפים בלינץ' ואף אחד לא נראה לו אפילו לסייע, לעזור, להפריד. הוא שותת דם והם ממשיכים לבעוט בו. ממשיכים לבעוט לו בראש עם שלולית דם. סרטון מזעזע שמעיד על מה קורה בחברה הישראלית, מה קורה אצל הנוער. מה קורה בבתי הספר, עם מינהלות הזהות היהודית – "לא תעמֹד על דם רעך". לינץ' בחברה הישראלית, ככה.

ומה קורה בכנסת? כלום. פשוט כלום. שום דיון לא היה חשוב – לא ועדת החינוך עם הפורץ הנוצץ צבי סוכות, לא הוועדה לביטחון לאומי, חס וחלילה שהשר יגיד משהו. 28 דקות אתמול לקח לראש ממשלת ישראל לצייץ על האיחוד – נפתול תעלול, כל השטויות שלו. חמישה ימים הוא לא דיבר על הלינץ'. חמישה ימים. אבל 28 דקות – מצייץ. אוריך ב-payroll על מלא, הכסף מקטר ממשיך לזרום. זו החברה הישראלית.

מגיע מפכ"ל משטרת ישראל, שעשה עבודה נהדרת במחוז חוף עם 77% עלייה בנרצחים, מגיע ומאשים את הקורונה. הוא אומר למשפחה ברגישות שאין לתאר: מי אשם ברצח בחברה הישראלית, שהילדים פושעים, מי אשם? הקורונה. אין מסגרות, זה מתפרץ. כשהוא הגיע אז ודיבר על הרצח בחברה הערבית – זו התרבות. כשהוא מגיע לזירות פיגועים – זה השב"כ. כשהוא מגיע לטיפול וחוסר טיפול בארגוני הפשיעה – זו גלי בהרב מיארה. הוא למד. האמת, יש לו בית ספר נהדר לבריחה מאחריות, מנהיגות. טוב שהוא לא האשים את רבין. זה הבן אדם, זה הארגון, זו משטרת ישראל, מדינת חנמאל.

347 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.