מכובדי היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לעניין של הבדואים בנגב. אמנם נכנסנו לתקופה של הפסקת אש, אבל מכיוון המדינה אין שום הפסקה כלפי החברה הבדואית בנגב. דחפורים וטרקטורים ממשיכים לדהור דרומה על מנת להרוס כפרים, להרוס יישובים, להרוס בתים אצל הבדואים בנגב. בשבוע שעבר הרסו בקסר א-סיר, מערבית לשגב שלום, היום באום בטין. גם דרומית לרהט הרסו היום בבוקר, ואין למי לפנות. בחסות השר שיקלי, וכל ההחלטות שלו, יחד עם רשות הבדואים בנגב – מקבלים החלטות, מקבלים החלטות על מנת להרוס את האנשים. הפסיקו לשוחח עם האנשים. מביאים לנו תוכניות, תוכנית שיקלי, על הראש של הבדואים, בלי לדבר איתם, בלי לשוחח איתם. לא נפגשו עם אף ראש רשות, ולא נפגשו עם ראשי הרשויות הבדואיות, לא עם ההנהגה הבדואית. העיקר ששיקלי מבסוט, מקבל הנחיות מראשי המתנחלים, איך לגזול את הקרקעות של הבדואים בנגב. ראינו גם בשבוע שעבר איך הצבא מקבל החלטות לבד, החיילים מקבלים החלטות בשטח לבד, ויורים בפארס מטאוע אבו עראר, בין מיתר לדאהרייה. ללא שום הבחנה יורים באזרחים, בתושבים, ומפקירים אותם בשטח. אנרכיה מוחלטת. איפה שר הביטחון? איפה מצ"ח? איפה מח"ש? למה לא מטפלים בדברים האלו?
ולכן, אדוני היושב ראש, אנחנו רואים, ועדים בתקופה האחרונה להתנהלות גזענית כלפי החברה הבדואית בנגב, וטוב יעשה ראש הממשלה אם יקבל החלטות – ואני לא בטוח בזה – יקבל החלטות על מנת להציל את החברה המוחלשת, החברה הבדואית בנגב.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה, אדוני היושב-ראש.
235 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.