תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עליתי משתי סיבות. קודם כול, אני רוצה לברך את המשפחות ולברך את כל היוזמים של הצעת החוק הזאת, וגם את חברתי חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שאני זוכר עוד מהקדנציה הקודמת שהיא ניסתה לקדם את ההצעה. זה חוק חשוב ואנחנו נתמוך בו.
הסיבה השנייה – אני רוצה לברך על מה שקרה אתמול, על איחוד בין שתי רשימות, שתי מפלגות, המפלגה שלנו, יש עתיד בראשות יאיר לפיד, עם הרשימה של נפתלי בנט. אני דווקא מאוד אהבתי את התגובות מהצד הזה של האולם, מהקואליציה, הייתי אומר שהן קצת נרגשות והיסטריות, וזה מעיד על הלחץ. הלחץ הזה מוצדק, כי האיחוד הזה מבשר על השינוי שבדרך, והאיחוד הזה מבשר על התקווה שהולכת להתגשם. והתקווה שאתמול הרגישו מיליוני ישראלים היא תקווה אמיתית, כי אנחנו הולכים לשנות, ואנחנו הולכים לתקן, ואנחנו הולכים לשקם את ההריסות שהקואליציה המופקרת והכושלת הזאת משאירה כאן. אנחנו הולכים להוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה, לדרך של צמיחה, לדרך של שגשוג, לדרך של ביטחון. אני רוצה להבטיח לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו לא נוותר, כפי שלא ויתרנו מעולם. באנו לשנות לפני 14 שנים – רק התחלנו. תודה רבה.
183 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.