אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר וכמובן המשפחות, אפתח באמירה שחבילת החוקים החשובה הזו תעבור, אני מניח, פה אחד, ויש בעניין ביטוי להבנה של כולנו, מכל סיעות הבית, לצורך לתקן עיוות גדול שכבר שנים מלווה אותנו, ולצערי החקיקה הזו נכתבת בכאב הגדול של המשפחות ובמצוקה, והלוואי שכל המשפחות שממתינות תתבשרנה בשורות טובות. אנחנו נמשיך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ללוות את עיסוק הרשויות השונות בפרשת היעלמותה של היימנוט קסאו, ואני באמת מקווה שבכל יתר הפרשות שמייסרות את הימים ואת הלילות של המשפחות תגענה בשורות טובות.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני מבקש בשתי הדקות שנותרו לי לעסוק בעניין אחר. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאנחנו בכינוס ראשון של המליאה במהלך הפגרה. נמצאים פה יותר מתריסר חברי אופוזיציה. ספסלי הקואליציה ריקים מלבד כיסאו של השר התורן. באמת, בושה לקואליציה. אל חשש, הם לא מסיירים כרגע בקריית שמונה, הם לא ניגשים ליישוב שלומי או לקיבוצי ומושבי מטה אשר ומעלה יוסף; הם בעניינים שלהם.
אדוני, אני לא יודע אם הספקת לעקוב, אבל בשעות האחרונות התרחשה דרמה לא קטנה לא הרחק מכאן, במשרדי משרד הדתות. היום הרבנות הראשית קיימה את המבחנים לתעודות הסמכה. ישנה פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, של בג"ץ, שיש לאפשר לנשים להיבחן. שלוש נשים אמיצות, תלמידות חכמים של ממש, שהשקיעו שנים בלימודי הלכה, ניגשו לבחינה, מסרו להם את הטפסים, ואז מייד לקחו מהן את הטפסים בנימוקים טכניים. על פי המידע שהתפרסם בתקשורת, הרבנים הראשיים נתנו לאנשי הרבנות הראשית הוראה להפר את פסיקת בג"ץ. רק אחרי שבית המשפט העליון נתן החלטה בדחיפות שמורה לפתור את העניין ולהסדיר אותו עד השעה 15:00, התרצו אנשי הרבנות הראשית.
אבל אי-אפשר לטשטש את העובדה שהרבנות הראשית היום בחרה להפר את פסיקת בתי המשפט. ובראש הרבנות הראשית עומדים שני דיינים, נשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים ועמיתו, שהוא דיין בבית הדין הגדול. אנשים במשרות שיפוטיות היו מעורבים בהפרה של צו שיפוטי, ואת החרפה הזאת צריך לעצור – אני מסיים. פנינו לנציב הקבילות על השופטים ועל הדיינים, השופט בדימוס אשר קולה, שייתן את דעתו לעניין, ואני מבקש – וזה המשפט האחרון – להודיע לשני הרבנים הראשיים הנכבדים: היהדות לא רשומה על השם שלכם בטאבו, והציבור הישראלי לא יאפשר לכם לרמוס לא את שלטון החוק ולא את מעמדן של הנשים בישראל. תתביישו לכם שהלבנתם את פניהן של שלוש תלמידות חכמים של ממש.
361 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.